הספר מעורר את השאלות הבאות: שמתם לב פעם, מה אנשים מוכנים לעשות כדי לקבל תשומת לב? מה אתם עושים כדי לקבל תשומת לב? איך אנחנו נראים/ מגיבים כאשר אנחנו לא מקבלים תשומת לב?
האם יש אנשים בחיים שלנו שאנו מתייחסים לדברים שלהם בביטול? בכוחניות? בהכנעה?
בספר הזה, בילי מספר לאימו על הדרקון שהופיע אצלו בחדר. בתגובה אמו אומרת "דרקון – אין דבר כזה!". לאורך הסיפור, הדרקון גדל בכל פעם שאמא של בילי אומרת את המשפט הזה. הדמות של האם מבטלת את דבריו של הילד, והילד נכנע (אמא יודעת הכל… אמא יודעת יותר…).
בסוף טוב הכל טוב והאמא לבסוף כן מבחינה בו. מרגע זה, הדרקון מתחיל להתכווץ ולחזור לאט לאט למימדים הקודמים.
