כבר כמה ימים אני שקועה בקינדל שלי בזמן נסיעותי בוקר ואחר-צהריים ברכבת ישראל מיפו לנתניה ובחזרה, בין כל החיילים, הנופשים והחופשים. עומדת או יושבת – אני בכלל לא כאן. על הקינדל הנאמן שלי 'הורדתי' את ספרה הקלאסי של נל הארפר לי To kill a mockingbird ואני משוטטת עם שני ילדים בעיירה קטנה באלבאמה של שנות החמישים, נהנית מכל רגע. אז ראשית כל – תודה לרכבת ישראל שהקנתה לי זמן קריאה נטו בשפע
לקריאת הבלוג המלא ב"פסיכולוגיה עברית"
