דלג לתוכן

מי מפחד מקפה מוות: פגישה אמנותית – אזלו המקומות ליום העיון!

20 בפברואר 2020 10:00 - 16:00
Gustav Klimt: Death and life, 1915

זכויות יוצרים Gustav Klimt: Death and life, 1915

העובדה שכולנו נמות היא אחד הסודות הכי מוסתרים בתרבות המערבית. קפה מוות הוא מיזם בינלאומי שנועד להתייצב מול הבעיה. זהו פורום בו נפגשים אנשים בריאים, בכל הגילים, לשתיית קפה ושיחה פתוחה על המוות. הדגש במפגש הוא מותנו אנו, ולא האבל על אחרים, שכבר מתו. הלקח העיקרי הוא שנוכחות המוות מלמדת אותנו הוא איך לחיות.

ביום העיון נשמע הרצאות על הנושא ואחר כך נחקור את יחסינו עם נושא המוות בסדנאות אומנות מקבילות בהן ניתן צורה, קול, תנועה וסיפור לנושא המוות, בקבוצות חווייתיות קטנות.

יום העיון יתקיים בבית הספר חברה ואמנויות – הקריה האקדמית אונו, רח' האורזים 10, נתניה
עלות למשתתף: 90 ₪
לפרטים והרשמה: 09-8656501 שלוחה 1

תכנית יום העיון – אזלו המקומות ליום העיון!

 

התכנסות ודברי פתיחה
10:00-10:30 התכנסות וכיבוד קל
10:30-10:40 דברי פתיחה, ד"ר אילנה לח
חלק א' – הרצאות
10:40-11:00 "קפה מוות בעולם ובארץ": בעקבות הספר "קפה מוות" (2019)

פרופ' עמיה ליבליך. פסיכולוגית וסופרת.

11:00-11:30 משתתף מקבוצת "קפה מוות"
11:30-12:15 "ללוות את המוות אל הנוטה למות"

דר' אליצור ברנשטיין. פסיכולוג קליני בכיר. מרצה במכללה האקדמית צפת ובבית הספר הגבוה לאומנויות בברן שבשווייץ.

12:15-13:30 הפסקת צהריים וכיבוד קל
חלק ב – סדנאות אמנות מקבילות בין השעות 13:00-15:00
פרופ' עמיה ליבליך: "בכתיבה הכל פתוח"

כתיבה מאפשרת לנו להיכנס לזמן עבר ועתיד, ואף לעסוק בבלתי אפשרי. בסדנה נתרגל התייחסות למוות דרך כתיבה וקריאה הדדית. על מה נכתוב? זה יימסר בסדנה.
פרופ' עמיה ליבליך חוקרת פסיכולוגיה וחברה ישראלית. פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים, ונשיאת בית הספר לחברה ואמנויות.

גב' שרה סיבוני: "על החיים ועל המוות"

המוות נדמה לחלקנו כמו קפיצת באנג'י מפחידה אל תהום נעלמה. לאחרים זו גלישה רכה למחוזות אחרים. יש כאלה שרואים במוות אפשרות להקלה ושחרור ממכאובי הזקנה ועוד ועוד. אני מזמינה אתכם לסדנת אימפרוביזציה שתאפשר לשים על הבמה מעט מהתהיות, השאלות, החששות, הכמיהות… לרגע קט ננסה לשוטט במרחבי הלא נודע !!!
שרה סיבוני: שחקנית, בימאית, כותבת ויוצרת בתחום התיאטרון והקולנוע החברתי.

גב' ג'ניס שפירא: Winnicott: “Oh God, may I be alive when I die"

וויניקוט התחיל (אבל לא סיים) לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו במחברת. בשער הפנימי הוא רשם תפילה: "הו! אלוהים! עשה שאהיה חי כאשר אמות". מה הייתה כוונתו? ומה מעוררות מילים אלה בנפשנו? ברוח וויניקוטית נשחק עם החיבור שלנו לאותה משאלה פרדוקסלית. ניתן צורה לדימויים העולים אצלנו בהקשר זה, נתבונן בהם ונקשיב למה שיש להם לספר לנו.
ג'ניס שפירא: מטפלת באמנות – מדריכה.

ד"ר רועי ששון: 'הזמן שטרם תחילת הזמן'- מוות ואלמוות בפסיכולוגיה האנליטית"

הסדנא תציג את התייחסויותיו המגוונות של ק.ג יונג לגורלה של הנפש האנושית לאחר מות הגוף ולאידאת ה'לידה מחדש'. בתום שלב ההמשגה נצא למדיטציה מונחית שתתמקד בחוויית המוות הפרטית שלנו. לאחריה נתכנס לעיבוד ושיתוף.
ד"ר רועי ששון: פסיכותרפיסט ומטפל בהבעה ויצירה.

גב' ענת גלעד: "והיום"

"אתה נולד
ומת למחרת,
והיום,
בין ערבַּיִם,
נושבת רוח סתיו" (צ'יקמסה)
תודעת הסמוראי מושפעת מהמוות שיכול להגיע בכל רגע, ומאפשרת לו לחיות בערנות כל רגע חולף. נפגוש את "הרגע הזה" ומה שהוא מביא איתו, באמצעות חומרי האמנות ובכתיבה.
ענת גלעד: מטפלת באמנות – מדריכה, פסיכותרפיסטית יונגיאנית.

ד"ר דברה קלמנוביץ: "לחיות ולמות"

"ספר החיים והמתים הטיבטי" של סוגיאל רינפוצ'ה נותן פרספקטיבה על מימד פנימי של החיים ועל הקירבה בין החיים והמוות. כפי שהכותרת מציעה, הספר מבוסס על גישה בודהיסטית אל יחסי הגומלין שבין החיים והמוות, אך חוכמת הטקסט מגיעה אל מעבר לבודהיזם והיא אוניברסלית בטבעה. בסדנא יתאפשר זמן להתבונן ולהרהר בחלקים מהחוכמה העתיקה באמצעות אומנות ודימויים.
ד"ר דברה קלמנוביץ': אומנית ומטפלת באמנות.

גב' פזית דושי: "לדבר עם ילדים על מוות"

במגוון מצבים עולה צורך לדבר עם ילדים על מוות. באופן טבעי, כחלק מהתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית או כאשר הם נחשפים אליו – מול איום חיים ממשי או בעקבות מפגש עם מוות של קרוב. מכיוון שמוות הוא מושג מופשט, אולי המופשט ביותר, ומכיוון שלרוב הוא נחשב לטאבו במרבית התרבויות, המחשתו באמצעים אמנותיים מאפשרת גישה לנושא, שעוקפת את הדרך הוורבאלית הישירה והמאיימת. אופן העיסוק במושג תלוי בגילו של הילד, בשלותו וגם ברקע החברתי ממנו הוא מגיע. בסדנא נבדוק אמצעים אקספרסיביים שמאפשרים לגעת בנושא המוות בטיפול באמנות עם ילדים.
פזית דושי: מטפלת באמנות-מדריכה, פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומדריכת הורים.

גב' מיני שושן: "לרקוד טנגו עם המוות"

סדנא בתנועה, המבקשת לחזור אל הגוף עצמו ומעמקיו, באמצעות הריקוד האישי שלו לאורו החם של הטנגו.
נתבונן במה שמת בנו וקם לתחיה ומתבונן בנו בחזרה עד לקרקעית, עד למשכן החשוך של התום, עד שחיינו מתמלאים בגודש לכל עומק הזיכרון, הנס והאסון. ולרגע קט אולי, היקום, הזמן והווייתנו יתנשקו בלחי, עליה תגלוש דמעה, דמעה שאינה רק מוות, אלא היא תאוות החיים הרחומה.
אין צורך בניסיון קודם בתנועה. המפגש מעודד את המשתתף להפנות את המבט אל גופו פנימה, מבט המשוחרר מחוקיות, סגנוניות, סיווג או שיפוטיות, על מנת לפתוח מרחב מאפשר בתוכו לשהות ולנוע את עצמו כמות שהוא.
מיני שושן: רקדנית ומטפלת באמצעות ריקוד ותנועה, מדריכה

ד"ר אילנה לח: "המוות- צורה לו"

מאז ומתמיד עסקו אמנים ביצירתם בנושא המוות, וניסו לתת דמות וצורה לבלתי נתפס. בדימויים ויזואליים, בשירה, בפרוזה, בדרמה, בתנועה- האמנות מנסה לגעת במה שמחכה לכולנו בסוף דרכנו. בסדנא נכיר את הנסיונות של אמנים שונים ליצור דימוי של מוות, וניצור בחומרים את דימוי המוות שיש בדמיוננו.
ד"ר אילנה לח : מטפלת באמנות-מדריכה, אנליטיקאית יונגיאנית.

הפסקה
15:15-16:00 פאנל מסכם בהשתתפות המנחים.

 

יום העיון יתקיים בבית הספר חברה ואמנויות – הקריה האקדמית אונו, רח' האורזים 10, נתניה

יום העיון פתוח לקהל הרחב – עלות ההרשמה למשתתף: 90 ש"ח.

להרשמה בטלפון 09-8656501 שלוחה 1 אזלו המקומות ליום העיון!

© 2015 Sofarider Inc. All rights reserved. WordPress theme by Dameer DJ.