התכנסות ודברי פתיחה

חלק א' – הרצאות

פרופ' עמיה ליבליך. פסיכולוגית וסופרת.

דר' אליצור ברנשטיין. פסיכולוג קליני בכיר. מרצה במכללה האקדמית צפת ובבית הספר הגבוה לאומנויות בברן שבשווייץ.

חלק ב – סדנאות אמנות מקבילות בין השעות 13:00-15:00

כתיבה מאפשרת לנו להיכנס לזמן עבר ועתיד, ואף לעסוק בבלתי אפשרי. בסדנה נתרגל התייחסות למוות דרך כתיבה וקריאה הדדית. על מה נכתוב? זה יימסר בסדנה.
פרופ' עמיה ליבליך חוקרת פסיכולוגיה וחברה ישראלית. פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים, ונשיאת בית הספר לחברה ואמנויות.

המוות נדמה לחלקנו כמו קפיצת באנג'י מפחידה אל תהום נעלמה. לאחרים זו גלישה רכה למחוזות אחרים. יש כאלה שרואים במוות אפשרות להקלה ושחרור ממכאובי הזקנה ועוד ועוד. אני מזמינה אתכם לסדנת אימפרוביזציה שתאפשר לשים על הבמה מעט מהתהיות, השאלות, החששות, הכמיהות… לרגע קט ננסה לשוטט במרחבי הלא נודע !!!
שרה סיבוני: שחקנית, בימאית, כותבת ויוצרת בתחום התיאטרון והקולנוע החברתי.

וויניקוט התחיל (אבל לא סיים) לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו במחברת. בשער הפנימי הוא רשם תפילה: "הו! אלוהים! עשה שאהיה חי כאשר אמות". מה הייתה כוונתו? ומה מעוררות מילים אלה בנפשנו? ברוח וויניקוטית נשחק עם החיבור שלנו לאותה משאלה פרדוקסלית. ניתן צורה לדימויים העולים אצלנו בהקשר זה, נתבונן בהם ונקשיב למה שיש להם לספר לנו.
ג'ניס שפירא: מטפלת באמנות – מדריכה.

הסדנא תציג את התייחסויותיו המגוונות של ק.ג יונג לגורלה של הנפש האנושית לאחר מות הגוף ולאידאת ה'לידה מחדש'. בתום שלב ההמשגה נצא למדיטציה מונחית שתתמקד בחוויית המוות הפרטית שלנו. לאחריה נתכנס לעיבוד ושיתוף.
ד"ר רועי ששון: פסיכותרפיסט ומטפל בהבעה ויצירה.

"אתה נולד
ומת למחרת,
והיום,
בין ערבַּיִם,
נושבת רוח סתיו" (צ'יקמסה)
תודעת הסמוראי מושפעת מהמוות שיכול להגיע בכל רגע, ומאפשרת לו לחיות בערנות כל רגע חולף. נפגוש את "הרגע הזה" ומה שהוא מביא איתו, באמצעות חומרי האמנות ובכתיבה.
ענת גלעד: מטפלת באמנות – מדריכה, פסיכותרפיסטית יונגיאנית.

"ספר החיים והמתים הטיבטי" של סוגיאל רינפוצ'ה נותן פרספקטיבה על מימד פנימי של החיים ועל הקירבה בין החיים והמוות. כפי שהכותרת מציעה, הספר מבוסס על גישה בודהיסטית אל יחסי הגומלין שבין החיים והמוות, אך חוכמת הטקסט מגיעה אל מעבר לבודהיזם והיא אוניברסלית בטבעה. בסדנא יתאפשר זמן להתבונן ולהרהר בחלקים מהחוכמה העתיקה באמצעות אומנות ודימויים.
ד"ר דברה קלמנוביץ': אומנית ומטפלת באמנות.

במגוון מצבים עולה צורך לדבר עם ילדים על מוות. באופן טבעי, כחלק מהתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית או כאשר הם נחשפים אליו – מול איום חיים ממשי או בעקבות מפגש עם מוות של קרוב. מכיוון שמוות הוא מושג מופשט, אולי המופשט ביותר, ומכיוון שלרוב הוא נחשב לטאבו במרבית התרבויות, המחשתו באמצעים אמנותיים מאפשרת גישה לנושא, שעוקפת את הדרך הוורבאלית הישירה והמאיימת. אופן העיסוק במושג תלוי בגילו של הילד, בשלותו וגם ברקע החברתי ממנו הוא מגיע. בסדנא נבדוק אמצעים אקספרסיביים שמאפשרים לגעת בנושא המוות בטיפול באמנות עם ילדים.
פזית דושי: מטפלת באמנות-מדריכה, פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומדריכת הורים.

סדנא בתנועה, המבקשת לחזור אל הגוף עצמו ומעמקיו, באמצעות הריקוד האישי שלו לאורו החם של הטנגו.
נתבונן במה שמת בנו וקם לתחיה ומתבונן בנו בחזרה עד לקרקעית, עד למשכן החשוך של התום, עד שחיינו מתמלאים בגודש לכל עומק הזיכרון, הנס והאסון. ולרגע קט אולי, היקום, הזמן והווייתנו יתנשקו בלחי, עליה תגלוש דמעה, דמעה שאינה רק מוות, אלא היא תאוות החיים הרחומה.
אין צורך בניסיון קודם בתנועה. המפגש מעודד את המשתתף להפנות את המבט אל גופו פנימה, מבט המשוחרר מחוקיות, סגנוניות, סיווג או שיפוטיות, על מנת לפתוח מרחב מאפשר בתוכו לשהות ולנוע את עצמו כמות שהוא.
מיני שושן: רקדנית ומטפלת באמצעות ריקוד ותנועה, מדריכה

מאז ומתמיד עסקו אמנים ביצירתם בנושא המוות, וניסו לתת דמות וצורה לבלתי נתפס. בדימויים ויזואליים, בשירה, בפרוזה, בדרמה, בתנועה- האמנות מנסה לגעת במה שמחכה לכולנו בסוף דרכנו. בסדנא נכיר את הנסיונות של אמנים שונים ליצור דימוי של מוות, וניצור בחומרים את דימוי המוות שיש בדמיוננו.
ד"ר אילנה לח : מטפלת באמנות-מדריכה, אנליטיקאית יונגיאנית.