גישה מהירה אל
שעות פעילות הספריה – תש"ף
| יום ראשון | 08:30 – 20:00 |
| יום שני | 08:30 – 18:00 |
| יום שלישי | 08:30 – 19:30 |
| יום רביעי | 08:30 – 19:00 |
| יום חמישי | 08:30 – 18:00 |
| יום שישי | 09:00 – 12:00 |
* שינויים יפורסמו באתר ובלוחות המודעות של הספריה
* ייתכנו שינויים בתקופות חגים ובחופשות סמסטר
צרו קשר
טלפון: 09-8656501 שלוחה 4
מייל : library@asa.ac.il
כתיבתה של עבודה אקדמית מבוססת על קריאת הספרות העיונית והמקצועית בנושא בו בחרת לכתוב את עבודתך. נקודת המוצא לחומרי הקריאה יכולה להיות רשימה ביבליוגרפית שניתנה בקורס (שפרבר, 2007) או ערכים רלוונטיים בספרות יעץ. מכאן והלאה מתחיל תהליך של חיפוש מקורות קריאה נוספים בספריה ובמאגרי מידע כאשר המטרה הינה לאתר את המחקרים, החוקרים, כתבי העת והספרים הרלוונטיים לנושא הכתיבה. כמות החומר הנמצאת בהישג ידך הינה עצומה וייתכן שמרביתה באנגלית, ולכן רצוי לסגל קריאה יעילה המאפשרת התמקדות במקורות המתאימים ביותר (בירנבוים, 1993).
הקריאה הראשונה של טקסט צריכה להיות קריאה סוקרת אשר מטרתה לזהות האם מקור זה בכללותו או בחלקו יכול לתרום לנושא הכתיבה. בשלב זה ניתן להשתמש בתקציר, בכותרות הטקסט, במשפטי מפתח ובסיכום כדי להחליט האם בהמשך יש לחזור ולקרוא שוב טקסט זה או שניתן לוותר עליו. הקריאה השנייה (ולפעמים השלישית והרביעית) של הטקסט הינה קריאה מעמיקה שמטרתה לזהות את החלקים המרכזיים והעיקריים בטקסט ולהבנות קשרים בינם לבין ידע קודם שלך. בשלב זה ניתן להשתמש בסיכומי ביניים וברפלקציה אישית כדי לבחון את הבנת הנקרא.
ישנם חוקרים ותיאורטיקנים שפרסומיהם, גם אם יצאו לאור לפני שנים רבות, תמיד יהיו בעל ערך לשימוש בכתיבת עבודה אקדמית, שכן הינם נחשבים למקורות בסיסיים ומכוננים בתחומי המחקר השונים. מחקרים אלו, גם אם יצאו לאור מחדש בשנים האחרונים בצורה כזאת או אחרת, עדיין נחשבים למחקרים ישנים. לצורך כתיבת עבודה אקדמית, בדרך כלל, תהייה דרישה שבפרטי הקריאה יהיו גם מקורות עדכניים. הכוונה הינה למחקרים מעשר השנים האחרונות והמטרה הינה הצגת המחקרים והממצאים העדכניים והחדשניים בתחום המחקר. מקורות שכאלו הינם ברוב המקרים מאמרים מכתבי עת המתפרסמים בתדירות גבוהה ובכך מאפשרים לחוקרים להציג את פעילותם המחקרית והממצאים שלהם זמן קצר יחסית לאחר שבוצע המחקר בשדה.
בכתיבה האקדמית חשוב מאוד לשלב בין הישן והחדש, בין תיאוריות מכוננות לבין מחקרים חדשניים, ובכך להציג את מלוא רוחב היריעה המחקרית של נושא העבודה.
לכתיבה אקדמית סגנון שונה מאוד מכתיבה ספרותית ויש להקפיד על שמירה של הכללים והקווים המנחים כדי להבטיח שהקורא יוכל לעקוב אחר ההתפתחות ובניית הרעיונות ויבין את ההיגיון העומד מאחורי אופן הצגת התכנים והטיעונים.
אורך
האורך של החיבור, העבודה, התזה או המאמר הינו מספר העומדים הנדרשים כדי להעביר באופן אפקטיבי את הרעיונות והטיעונים המרכזיים של הכותב. עם זאת, יש לתת את הדעת האם ניתנה הגבלה על-ידי המרצה או המנחה. הגדרת האורך המרבי או הגבלתו יכולים לסייע בכתיבה בכך שהטיעונים יובאו באופן יותר ממוקד. גם במהלך כתיבת הפיסקה והמשפטים הבודדים יש לקחת בחשבון את האורך. פסקאות או משפטים אשר נוסחו ארוכים או קצרים מדי מקשים על הקורא לעקוב אחר התפתחות הנושא או הטיעון ומהווים חווית קריאה לא נעימה.
ארגון ומבנה
יצירת מבנה ברור אשר מוביל את הקורא שלב אחר שלב לאורך החיבור מסייע להבין את ההיגיון העומד מאחורי הכתיבה. ההתפתחות של הכתיבה לאורך העבודה כולה הינה הדרגתית ומטרתה לאפשר לקורא לעקוב אחר התהליך שעשה הכותב עצמו מהסקירה הספרותית, דרך קביעת שאלת המחקר וביצוע המחקר עצמו ועד למסקנה הסופית. המבנה עשוי להשתנות בהתאם לתוכן ולסוג העבודה, אך המבנה חייב להיות ברור לקורא.
שפה וניסוח
באמצעות השימוש בשפה ובניסוח המתאימים לכתיבה האקדמית ניתן להעביר את הרעיונות באופן יותר יעיל ומרשים. שפת הכתיבה האקדמית הינה ברורה, מדויקת, עניינית, תמציתית, אובייקטיבית ואחידה לאורך כל החיבור וזאת כדי להקנות לקורא את תחושת ההמשכיות, אשר מקלה על הקריאה וההבנה. בניסוח המשפטים והפסקאות יש להתמקד ברעיונות והטיעונים המובאים ולא להעמיס על הכתיבה בדוגמאות והרחבות. שימוש נכון בתחביר, דקדוק, סימני ניקוד ומילות קישור יכול מצד אחד לסייע לכותב בקביעת היחס בין משפטים ופסקאות ולתמוך בהעברת המשמעויות ומצד שני לאפשר קריאה אחידה וזורמת עבור הקורא. אולם, השמירה על הכללים אינה צריכה להקנות לחיבור טון אחיד ומשעמם. יש לגוון את הניסוחים ולהעשיר אותם במילים נרדפות כדי ליצור עניין בקריאה.
עיצוב
העיצוב המקובל לכתיבה בעברית הוא סוג גופן David, גודל גופן 12, מרווח בין שורות כפול.
העיצוב המקובל לכתיבה באנגלית הוא סוג גופן Times New Roman, גודל גופן 12,מרווח בין שורות כפול.
שולי העמוד לא פחות מ- 2.5 ס"מ
*** הנחיות מדויקות ומפורטות יותר יכולות להינתן על-ידי המנחה או המוסד.
לעבודה אקדמית מבנה קבוע ואחיד, אך קיימים גם הבדלים הנובעים מתוכן ואופי העבודה הספציפית וכן מדרישות המוגדרות על-ידי המנחה, המרצה או המוסד האקדמי. לכל חלק במבנה העבודה תפקיד וקיימת משמעות לשמירה על הסדר של הבאת החלקים.
שער - כולל את שם המוסד במסגרתו נכתבה העבודה, כותרת העבודה, שם כותב העבודה, שם המרצה/מנחה ותאריך ההגשה. מבנה השער המדויק מוגדר על-ידי המוסד האקדמי ובהתאם לסוג העבודה והמסגרת בה היא מוגשת.
תקציר – כולל תיאור תמציתי ואינפורמטיבי של העבודה, שיטת המחקר והמסקנות המרכזיות.
תוכן עניינים – פירוט חלקי העבודה כולל מספרי העמודים הרלוונטיים.
מבוא* – כולל את הצגת שאלת או בעיית המחקר והסבר כיצד הם מתקשרים לתחום המחקר והידע הרחבים יותר, כמו-כן יש להציג את מטרות המחקר וההשערות המוצבות בבסיסו. המבוא הינו גם המקום לתאר בכלליות את התיאוריות והמחקרים שבוצעו עד כה בתחום הידע וקשורים לנושא. כתיבת המבוא יכולה להיות תוך כדי כתיבת העבודה עצמה, אך הגרסה הסופית תכתב לאחר סיום כתיבת גוף העבודה.
גוף העבודה – כולל את עיקרי התכנים של העבודה. הפרקים הבונים את גוף העובדה משתנים בהתאם לסוג העבודה, אך בעבודות מחקר הינם בדרך-כלל סקירה ספרותית, מתודולוגיה, הצגת הממצאים/נתונים, ניתוח הממצאים והנתונים ודיון.
סיכום* – בחלק הסיכום אין להציג תכנים או נושאים חדשים, אלא מטרת הסיכום להציג באופן תמציתי את הממצאים והמסקנות ולתת מענה לבעיות, שאלות והשערות אשר הוגדרו בחלק המבוא.
רשימת מקורות – תכלול את כל מקורות המידע שאוזכרו בגוף העבודה ותכתב על-פי כללי ה- APA.
נספחים – טבלאות, גרפים, תמונות, שאלונים, טפסים וכל דבר נוסף אשר הוחלט שלא ישולב בגוף העבודה.
* המבוא והסיכום קשורים האחד בשני, הראשון מכניס את הקורא למסע הקריאה והשני צריך להחזיר אותו לאותה הנקודה לאחר סגירת מעגל מושלם. חייבת להיות התאמה בין התכנים המוצגים במבוא לאלו המובאים בסיכום.
כתיבה אקדמית מייצגת את הישגיהם של חוקרים לאורך השנים, לכן חלק משמעותי בכתיבה אקדמית הוא ציטוט חוקרים אשר הכתיבה מושפעת ומבוססת עליהם ולהכיר בתרומתם של אחרים לכתיבתך שלך. יש להפנות למקורות אשר הרעיונות, התיאוריות והמחקרים המובאים בהם השפיעו באופן ישיר על כתיבתך. מקורות אלה יכולים לתרום לכתיבתך רקע אינפורמטיבי, תמיכה או הפרכה של טענות, הגדרות ונתונים. חובה להביא הפניה אל המקור בין אם הרעיונות מובאים כפרפראזה, ציטוט מדויק, או תיאור כללי. הפניה למקור מידע משמעותו שאכן קראת בעצמך את מקור המידע המצוטט.
המטרה של ההפניות המובאות בגוף העבודה הינה כפולה. ראשית לתת קרדיט לחוקרים אשר עליהם מתבססת הכתיבה ושנית לאפשר לקורא לשחזר את מקורות המידע המדויקים עליהם מתבססת הכתיבה. בגוף העבודה מובאות הפניות מקוצרות בלבד אשר ברוב המקרים כוללות את שם המחבר ושנת הפרסום ואילו ברשימת המקורות בסוף העבודה, המאורגנת על-פי סדר אלפביתי, מובאים הפרטים המלאים והמדויקים של כל מקור מידע. יש לוודא שלכל הפניה בגוף העבודה יש רישום ביבליוגראפי מלא ברשימת המקורות בסוף העבודה וכן שברשימת המקורות מופיעים רק פריטים אשר קיימת להם הפניה בגוף העבודה. כמו-כן חייבת להיות התאמה מלאה באיות של שם המחבר ובשנה המצוינת בין ההפניה בגוף העבודה לבין הרישום הביבליוגראפי של הפריט ברשימת המקורות.
מבנה ההפניה בגוף העבודה כולל רק את שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום. אלו הם פרטי המקור היחידים הנדרשים בכדי לאתר את פריט הקריאה ברשימת המקורות המופיעה בסוף העבודה. ניתן לשלב את ההפניה בתוך הטקסט במספר אופנים: אם שם המחבר מופיע כחלק מהטקסט ברצף הכתיבה יש לאזכר בסוגריים את שנת הפרסום בלבד. בכל מקרה אחר יש לאזכר בסוגריים את שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום מופרדים בפסיק. במקרים בהם שם המחבר ושנת הפרסום מובאים כחלק מהטקסט ברצף הכתיבה אין צורך להביא אזכור כלשהו בסוגריים.
מק'נילי (2010) מביא מספר הגדרות המתייחסות לקבוצה כשלם...
ניתן למנות מספר הגדרות שונות המתייחסות לקבוצה כשלם (מק'נילי, 2010)...
מק'נילי בספרו משנת 2010 מביא מספר הגדרות המתייחסות לקבצה כשלם...
וברשימת המקורות יופיע כך:
מקנילי, ג. (2010). טיפול קבוצתי אנליטי באמצעות אמנות. קרית ביאליק: אח.
בהפניה למקורות באנגלית שמות המחברים יובאו בלועזית. אולם באזכור המחברים מחוץ לסוגריים הם יובאו בתעתיק עברי ובסוגריים יופיע השם בלועזית ושנת הפרסום.
שטיינהרדט (Steinhardt, 2006) במאמרה על שרבוט צבעוני בשמונה מסגרות...
שרבוט צבעוני בשמונה מסגרות הינו כלי הערכה מהיר ובלתי מאיים אשר ניתן ליישום בטיפול באמנות (Steinhardt, 2006).
וברשימת המקורות יופיע כך:
Steinhardt, L. (2006). The eight frame colored squiggle technique. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association , 23(3), 112-118.
בהפניה אחת המתייחסת למספר מקורות של אותו מחבר יש לציין בסוגריים את שם המחבר ושנות הפרסום של כל אחד מהמקורות מופרדים בפסיק. סדר האזכור יהיה כרונולוגי, כפי שיופיעו ברשימת המקורות בסוף החיבור.
בדומה לפסיכואנליסט שצריך להיות קשוב לחלומותיו, כך גם המטפל באמנות צריך להפנות תשומת לב לתהליך היצירה שלו (Mcniff, 1988, 2004).
וברשימת המקורות יופיע כך:
Mcniff, S. (1988). Fundamentals of art therapy. Springfield, Illinois: Charles C Thomas.
Mcniff, S. (2004). Art heals: how creativity cures the soul. Boston: Shambhala.
בהבאת מקורות שונים של אותו המחבר שפורסמו באותה השנה יש להוסיף ליד השנה של הפרסום הראשון את האות א (בעברית) או a (באנגלית) וליד השנה של הפרסום השני את האות ב (בעברית) או b (באנגלית) וברשימת המקורות הם יופיעו בהתאם לאלף-בית של הכותרות.
רגב, ד. (2000א). התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול באמצעות אמנות. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, 5, 46-56.
רגב, ד. (2000ב). התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול באמצעות אמנות - היבט מעשי. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, 6, 54-65.
יש לציין בסוגריים את שמות המחברים ושנות הפרסום של כל הפרסומים ולהפריד ביניהם בנקודה פסיק (;). סדר האזכור יהיה אלפביתי, כפי שיופיעו ברשימת המקורות בסוף החיבור.
סטייק (Stake) מבחין בין שלושה סוגים של חקר מקרה: חקר מקרה פנימי, חקר מקרה אינסטרומנטלי וחקר מקרה קולקטיבי (יוסיפון, 2001 ; שלסקי ואלפרט, 2007).
וברשימת המקורות יופיע כך:
יוסיפון, מ. (2001). חקר מקרה. בתוך נ. צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי (עמ' 257-3055). תל אביב: דביר.
שלסקי, ש. ואלפרט, ב. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות והבנייתה כטקסט. תל אביב: מכון מופ"ת.
מקור אשר נכתב על-ידי שני מחברים יש לאזכר את שמות שני המחברים ושנת הפרסום בסוגריים בכל פעם שקיימת התייחסות למקור בגוף העבודה.
בתהליך של אימוץ ילדים בין מדינות מומלץ לבצע בדיקות רפואיות מקיפות הכוללות בדיקת מחלות זיהומיות מסוימות וכן מומלץ שלא להסתמך על הבדיקות והרישומים הרפואיים מארץ המוצא (דיאמונד וארבל, 2009)
וברשימת המקורות יופיע כך:
דיאמונד, ג. וארבל, א. (2009). אימוץ : מסע להורות חדשה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
מקור אשר נכתב על-ידי שלושה, ארבעה או חמישה מחברים יאוזכר בסוגריים בפעם הראשונה עם כל שמות המחברים ושנת הפרסום ובכל אזכור לאחר מכן יש להביא רק את שם המחבר הראשון ולאחריו "ואחרים בעברית או "et al." באנגלית ושנת הפרסום. בכל אחד מהמקרים הנ"ל שמות המחברים יופרדו בפסיק פרט לפני שם המחבר האחרון אשר לפניו יש לרשום "ו" החיבור בעברית או "???" באנגלית.
בשנים האחרונות שינוי במחקר לגבי ההגדרה והתפיסה של המונח "לחץ". כיום ברור שלחץ אינו רק דבר שלילי ואין מדובר בתופעה אשר מוגבלת לתחושות בלבד, אלא יש לכך גם ביטויים פיזיולוגיים וכן הלחץ משפיע באופן שונה על אנשים שונים (Karren, Hafen, Smith & Frandsen, 2001).
בכל הפניה לאחר מכן יצויין רק שם המחבר הראשון ושנת הפרסום:
(Kerren et al., 2001)
וברשימת המקורות יופיע כך:
Karren, K. J., Hafen, B. Q., Smith, N. L., & Frandsen, K. J. (2001). Mind/body health: the effects of attitudes, emotions, and relationships (2nd Ed.). San Francisco: Benjamin Cummings.
מקור אשר נכתב על-ידי שישה מחברים או יותר בכל ההפניות יש לאזכר בסוגריים את שם המחבר הראשון בלבד לאחריו "et al." באנגלית או "ואחרים" בעברית ושנת הפרסום.
דהאן ואחרים (2012) בחנו את האופן שבו סוגיית הזהות והמעמד של השובתים באים לידי ביטוי בסיקור התקשורתי...
בסיקור התקשורתי של שביתות עובדים בישראל קיים חוסר איזון כאשר נזקי השביתה למשק ולצרכנים מקבלים עדיפות על פני דרישות ומצוקות השובתים (דהאן ואחרים, 2012).
וברשימת המקורות יופיע כך:
דהאן, י., בנימין, ש., גיגי, מ., ליר, ש., שמואלוף, מ. ושם טוב, נ. (2012). מהקמפוס לנמל: סיקור שביתות ושובתים בתקשורת הישראלית. סוציולוגיה ישראלית, יד(1), 29-56.
הבאת תכנים מילה במילה כפי שהובאו במקור עצמו חייבים להיות מדויקים במילים, באיות ובפיסוק כפי שהינם במקור עצמו. אם המקור כולל טעויות באיות, בדקדוק או בתחביר ונראה לך שהדבר יגרור אי הבנה מצידו של הקורא ניתן להוסיף את התיקון או הערות ביאור מיד לאחר הטעות בכתב נטוי באריחים. במקרה שבחרת להשמיט חלק מהמובא במקור ציין זאת באמצעות שלוש נקודות במקום בו הושמטו התכנים המקוריים. בהבאת ציטוט ישיר של מקור יש להביא הפניה מדויקת למקור הכוללת מחבר, שנה ועמודים.
אם הציטוט הינו פחות מ- 40 מילים ניתן לשלב אותו כחלק בלתי נפרד מהפסקה, הציטוט יובא במירכאות כפולות בתחילתו ובסופו ולאחר מכן מיד תובא ההפניה למקור בסוגריים. את הפסקה ניתן להמשיך באופן ישיר ללא כל צורך בסימני פיסוק, אלא אם כן נדרש כך על-פי כללי התחביר.
מטרתו של המחקר האיכותני המבוסס על אמנות הינה לזהות את הקשרים בין המשתתף הניצב במרכז המחקר לבין המדיום האומנותי המשמש ככלי המחקר. מורכבותה של מתודולוגיה מחקרית זו נובעת מכך שהינה כוללת את "... חומרי האמנות, תהליך היצירה, התוצר, והדברים שהאנשים עושים ואומרים לפני היצירה במהלכה ואחריה." (בר-און וקסן, 2012, עמ' 139).
וברשימת המקורות יופיע כך:
בר-און, ת. וקסן, ל. (2012). תפקידה של המתודולוגיה האיכותנית במחקר המבוסס על אמנות. בתוך א. הוס, ל. קסן וע. שגב (עורכות), ליצור מחקר, לחקור יצירה : שימושים בדימויים במחקר חברתי בישראל (עמ' 139-158). באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אם הציטוט הינו יותר מ- 40 מילים יש להפריד אותו מהפסקה ולהציגו כיחידה עצמאית. פסקת הציטוט תובא ככניסה תלויה וללא מירכאות, היא תסתיים בנקודה ורק לאחר מכן תובא ההפניה למקור בסוגריים.
מעשה הקונדס שעשתה פרונלה לבעלה בכדי להסתיר את מאהבה:
פרונלה שמעה שבעלה בא, כי לפי הנקישות בדלת הכירה שזה הוא , ואמרה: "אוי, ג'אנלו יקירי, אני מתה! כי הנה חזר הביתה בעלי יימח שמו, ואינני יודעת מה פירוש הדבר, כי אף פעם לא חזר בשעה כזאת: אולי ראה אותך כשנכנסת לכאן! אבל למען האל הטוב, יהיה הדבר אשר יהיה, היכנס לתוך החבית הזאת שאתה רואה, ואני אגש לפתוח לו ונראה מה פירוש הדבר, שהבוקר חזר הביתה מוקדם כל-כך. (בוקאצ'ו, 2002, עמ' 378)
וברשימת המקורות יופיע כך:
בוקאצ'ו, ג. (2000). דקאמרון (ג' שילוני מתרגם). ירושלים: כרמל.
אנו משתמשים בהפניה למקור שניוני כאשר המקור הראשוני/מקורי אינו נמצא בהישג יד ולא נקרא באופן ישיר על-ידי כותב החיבור, אך הינו מצוטט במקור השניוני. הן בגוף העבודה והן ברשימת המקורות יובאו הפניות וציטוטים למקור השניוני בלבד. בגוף העבודה ניתן לציין את שם המקור הראשוני אך לציין שהינו מצוטט מתוך המקור השניוני. בדוגמא הבאה ישנה התייחסות לציטוט מתוך ספרה של הוגאן כפי שהינו מובא בספרו של מק'נילי. כותב העבודה לא קרא את ספרה של הוגאן, אלא רק את ספרו של מק'נילי:
סוזן הוגאן מביאה את רשמיו של מייקל פופ מביקוריו במחלקות טיפול באמנות בבתי חולים פסיכיאטריים "...מפלט נעים, מבולגן וצבעוני מעולם של שגרות טיפול במחלקות אפרוריות (כפי שצוטט אצל מק'נילי, 2010 עמ' 18).
וברשימת המקורות יופיע כך:
מקנילי, ג. (2010). טיפול קבוצתי אנליטי באמצעות אמנות. קרית ביאליק: אח.
קיימות שיטות שונות לרישום מקורות הן לתחומי דעת שונים והן לתחומי מחקר שונים. גם בקרב מוסדות וכתבי עת אקדמיים המקפידים בכתיבה על-פי כללי ה- APA ניתן למצוא הבדלים בהנחיות ספציפיות המתייחסות לאלמנטים של הדגשה ופיסוק. החשיבות הינה בשמירת אחידות ועקביות השיטה לאורך כל הטקסט ורשימת המקורות.
רשימת המקורות מובאת בסופו של החיבור ומטרתה לספק לקוראים את כל המידע הנדרש בכדי לזהות ולאחזר את המקורות המצוטטים בגוף העבודה. רשימת המקורות תכלול את כל המקורות ורק את המקורות שאוזכרו בגוף העבודה. חייבת להיות התאמה מלאה בין ההפניות המובאות בגוף העבודה לבין רשימת המקורות. מבחינת עריכה רשימת המקורות צריכה להיות ברווח כפול ושורה שנייה תלויה, הרשומות מאורגנות בסדר אלפביתי ואין למספר את הרשומות. בכדי להבטיח שקוראי החיבור יוכלו לאחזר את המקורות המובאים, הרשומות צריכות להיות שלמות ומעודכנות מבחינת הנתונים. ברוב המקרים רשומה בנויה משם המחבר, שנת פרסום, כותר, מידע אודות הפרסום וכל נתונים נוספים אשר יאפשרו זיהוי ספציפי ואחזור עתידי. הדרך הטובה ביותר להבטיח שהמידע ברשומה הינו שלם ומעודכן הינה לבדוק מול המקור עצמו. יש להקפיד על איות נכון, שלמות של כותר ופרטים מלאים של גיליונות כתבי עת ומספרי עמודים. לכותב החיבור אחריות מלאה על רשימת המקורות המובאת והינה מדד לאמינות ואיכות הכתיבה האקדמית.
ארגון ועיצוב רשימת המקורות
מבנה רשומות הפריטים
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). שם הספר. עיר: שם ההוצאה לאור.
מקנילי, ג. (2010). טיפול קבוצתי אנליטי באמצעות אמנות. קרית ביאליק: אח.
McNeilly, G. (2005). Group analytic art therapy. London: Jessica Kingsley.
ובגוף העבודה יופיע כך:
(מק'נילי, 2010)
(McNeilly, 2005)
שם משפחה עורך, ראשי תיבות שם הפרטי עורך (עורך) (שנת פרסום). שם הספר. עיר: שם ההוצאה לאור.
גולדברג, א., אדמון, ב., פישמן, ר. וכהן ק. (עורכים) (2005). האנציקלופדיה של הפשר הסימבולים בחלומות. הוד השרון: אסטרולוג.
Cook, A. & Dolin, E. (Eds.) (1983). An anthology of Greek tragedy. Dallas, Texas: Spring.
ובגוף העבודה יופיע כך:
(גולדברג, אדמון ופישמן, 2005)
(Cook & Dolin, 1983)
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). שם הפרק. בתוך ראשי תיבות שם פרטי עורך, שם משפחה עורך (עורך), שם הספר(עמודים). עיר: שם ההוצאה לאור.
בירן, ח. (1997). ניתוח יחסי מנחה-קבוצה ומהלך התפתחות הקבוצה לפי מודלים תיאורטיים של יחסי אובייקט. בתוך נ. רוזנוסר ול. נתן (עורכים), הנחיית קבוצות: מקראה (עמ' 201-218). ירושלים: המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי.
Arnold, R. (2012). An art-based assessment of a young, psychotic male. In A. Gilroy, R. Tipple & C. Brown (Eds.), Assessment in art therapy (pp. 106-110). London: Routledge Taylor & Francis Group.
(בירן, 1997)
(Arnold, 2012)
מאמר מתוך כתב עת מודפס
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). שם המאמר. שם כתב העת, מספר כרך(מספר גיליון), עמודים.
אמית, ק., פופר, מ., גל, ר., ממן, ת. וליסק, א. (2008). על התפתחות מנהיגים: מחקר השוואתי בין מנהיגים ללא-מנהיגים. מגמות: כתב עת למדעי ההתנהגות, מה(3), 464-488.
Shechtman, Z. & Mor, M. (2010). Groups for children and adolescents with trauma related symptoms:outcomes and processes. International Journal of Group Psychotherapy, 60(2), 221-244.
ובגוף העבודה יופיע כך:
(אמית, פופר, גל, ממן וליסק, 2005)
(Schechtman & Mor, 2010)
מאמר מתוך כתב עת אלקטרוני
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). שם המאמר. שם כתב העת, מספר כרך(מספר גיליון). תאריך אחזור מתוך כתובת URL
מנדל, ק. (2012). הקולנוע של הלמר לרסקי: תעמולה ואמנות. תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, 4. אוחזר ב- 30 באוגוסט, 2012 מתוך:
https://www.takriv.net/index.php?option=com_content&view=article&id=71:4-5&catid=14:-4&Itemid=24
Todd, I. S. (February, 2009). Outside/In: abjection, space, and landscape in Brokeback Mountain. Scope: An Online Journal of Film & TV Studies, 13. Retrieved 30 August, 2012 from: https://www.scope.nottingham.ac.uk/article.php?issue=13&id=1098
ובגוף העבודה יופיע כך:
(מנדל, 2012)
(Todd, 2009)
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). כותרת העבודה (מסגרת הגשת העובדה). שם המוסד האקדמי, מקום.
פולג, א. (2011). רכיבה על אופני טנדם לעיוורים – ככלי בטיפול בתנועה : בדיקת האפשרות כי רכיבה על אופני טנדם לעיוורים מהווה כלי טרפויטי בתהליך הטיפול בתנועה (חיבור לשם קבלת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה).אוניברסיטת לסלי, נתניה.
Poleg, A. (2011). Tandem bicycle riding for the blind – as a movement therapy tool: evaluation of the notion that tandem bicycle riding for the blind is a therapeutic tool within the movement therapy process (Unpublished thesis). Lesley University, Netanya.
ובגוף העבודה יופיע כך:
(פולג, 2011)
(Poleg, 2011)
שם משפחה מחבר, ראשי תיבות שם פרטי מחבר. (שנת פרסום). שם הערך. בתוך ראשי תיבות שם פרטי עורך, שם משפחה עורך (עורך), שם האינציקלופדיה (כרך, עמודים). עיר: שם ההוצאה לאור.
קאזנס, ל. ס. (1992). בודהיזם. בתוך ג. ר. הינלס (עורך), לקסיקון לדתות בנות זמננו (עמ' 193-239). כתר: ירושלים.
Gurel, B. D. (1977). Ethical problems in psychology. In B. B. Wolman (Ed.), International encyclopedia of psychiatry, psychology, psychoanalysis, & neurology (Vol. 4, pp. 377-380). New York: Aesculapius.
ובגוף העבודה יופיע כך:
(קאזנס, 1992)
(Gurel, 1977)
ערך מויקיפדיה
שם הערך. (תאריך עדכון). ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית. תאריך אחזור, מתוך כתובת URL.
גירושים. (2014, מרץ 25). ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית. אוחזר 27 מרץ, 2014 מתוך
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D&oldid=15273788
Divorce. (2014, March 13). Wikipedia, the free encyclopedia. Retrieved 27 March, 2014 from https://en.wikipedia.org/wiki/Divorce
ובגוף העבודה יופיע כך:
(גירושים, 2014)
(Divorce, 2014)
כתבי דת כמו תנ"ך, ספרים חיצוניים, הברית החדשה והקוראן נחשבים למקורות כה ידועים ונפוצים כך שאין צורך להביא אותם ברשימת המקורות וכל שנדרש הינה הפניה בגוף העבודה. במידה ומתייחסים באופן כללי או בציטוט מדויק לקטע ספציפי, יש להביא בהפניה את הפרטים המלאים והמדויקים של המקור.
המחבר בפרסום ממשלתי הינה המשרד, המחלקה או הרשות הממשלתית. לעיתים, יינתן קרדיט המחבר לאדם מסוים או קבוצת אנשים, אבל רק במקרה ושמותיהם מופיעים בדף הראשי של הפרסום. בפרסום הממשלתי תופיע ההיררכיה הארגונית המלאה מהמשרד הגבוה ביותר ועד לאגף הספציפי, לדוגמא:
משרד החינוך, המינהל הפדגוגי שירות פסיכולוגי ייעוצי, אגף לקויות למידה והפרעות קשב. (ל.ת.). משיקים: אמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות בלמידה בהשקה לתחומי דעת. ירושלים: גף הפרסומים, משרד החינוך. אוחזר מתוך:
https://meyda.education.gov.il/files/shefi/liikoheylemida/meshikim.pdf
בגוף העבודה יופיע כך:
(משרד החינוך, המינהל הפדגוגי שירות פסיכולוגי ייעוצי, אגף לקויות למידה והפרעות קשב, ל.ת.)
תצורת כתיבה זו למרות שהינה נכונה אינה מומלצת. ניתן לציין כמחבר רק את הגורם האחראי הספציפי ביותר וזאת במידה והצורה המקוצרת עשויה להקל בכתיבת רשימת המקורות וההפניות. יש להפעיל שיקול דעת ביחס לכל מקור ולהבטיח שלא ייווצר בלבול בין מקורות והפניות שונות.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2018). השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים לשנת הלימודים תשע"ח (2017/18). לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית [הודעה לתקשורת]. אוחזר מתוך:
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2018/297/06_18_297b.pdf
בגוף העבודה יופיע כך:
(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2018)
בסוג מקור "קומינקציה אישית" נכללים מכתבים, תזכירים, תכתובת אלקטרונית, ראיונות, שיחות טלפון וכו'. מקורות אלו אינם ניתנים לשחזור ולכן אין לכלול אותם ברשימת המקורות, אלא להביא להם הפניה בגוף העבודה בלבד.
בשימוש בקומוניקציה אישית יש להבטיח שמירה על חיסיון ופרטיות של צדדים נוספים שהיו מעורבים באותה ההתקשרות. יש להשמיט פרטים מזהים של המעורבים, אלא אם כן הייתה הסכמה מפורשת שלהם להיחשף. לדוגמא – משתתפים במחקר יזוהו בעבודה באמצעות קוד, שם בדוי, כינוי, ראשי תיבות, מקצועם או כל אמצעי אחר אשר יבטיח שזהותם לא תיחשף. במידה ומשתתף במחקר הסכים להיחשף, יש להציג בפניו את הדברים כפי שיובאו בעבודה ולקבל את הסכמתו לפרסום.
הפניה בגוף העבודה של קומינקציה אישית צריכה לכלול את מירב הפרטים ותאריך מדויק ככל האפשר של ההתקשרות. ההפניה תובא בסוגריים במבנה הבא : שם פרטי. שם משפחה, קומוניקציה אישית, תאריך.
דוגמא – (ע.טברסקי, קומוניקציה אישית, 14 במאי, 2010)
דוגמא – (נ.ד, קומוניקציה אישית, 30 באוקטובר, 2016)
דוגמא – (משתתף 34, קומינקציה אישית, 29 באפריל, 2013)
לצורך בניית ציטוט והפנייה של מקור מהאינטרנט יש ראשית לקבוע מהו סוג התוכן של דף האינטרנט: פורום, בלוג, ציוצים בטוויטר, ראיון, עדכונים מעמוד פייסבוק, סרטון מיוטיוב ועוד. ההפניות בגוף העבודה למקורות מהאינטרנט נבנות בדיוק כמו כל פריט אחר, תוך ציון שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום. במקרה שאין מחבר יש להשתמש בכותר (בצורה מקוצרת אם צריך) ובשנת הפרסום. למרות שיכולים להיות סוגים רבים של תכנים באינטרנט מבנה הציטוט ברשימת המקורות הינו זהה ובנוי מארבע חלקים: שם המחבר, שנה, כותר ומקור ולכך יש להוסיף תיאור של סוג המקור.
שם מחבר. (תאריך). כותר המסמך [תיאור סוג המקור]. אוחזר מתוך https://URL
Author, A. (date). Title of document [format description]. Retrieved from https://URL
כאשר מביאים ציטוט של מקור מהאינטרנט יש לאפשר לקורא לחזור כמה שיותר מדויק לאותו הדף שאתם השתמשתם בו. מסיבה זו כתובת דף האינטרנט (ה- URL) חייבת להיות מלאה ומדויקת ואין להשמיט אף חלק ממנה גם אם היא מאוד ארוכה. כמו כן במידה וניתן יש לציין את התאריך המפורש של פרסום המקור ולא להסתפק בשנה בלבד. מאחר ומקורות מהאינטרנט עשויים להשתנות ומומלץ לציין גם את התאריך המפורש של האחזור.
חלבי, ר. וזק, מ. (2006, 16 ביוני). כהנפקדים נוכחים [מאמר]. אוחזר בתאריך 21 באפריל, 2013 מתוך
https://sfpeace.org/index.php?_lang=he&page=article&id=164&_section=publication
ייתכן ויהיו מקרים בהם חלק מפריטי המידע הנדרשים לצורך בניית הציטוט יהיו חסרים או לא ניתנים לזיהוי. במקרים שכאלו יש לשנות את מבנה הציטוט בהתאם לדוגמאות הבאות. יש לשים לב שהעדר פרטים מזהים של פריט הקריאה יכול להצביע על מידת איכותו ומהימנותו מבחינה אקדמית ולכן יש לשקול היטב האם רצוי להשתמש בו בעבודה.
חסר מחבר – כאשר למקור לא מופיע מחבר, כותר מקור המידע יופיע ראשון במבנה הציטוט
גירושים. (2013, פברואר 26). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18 באפריל, 2013 מתוך
http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D&oldid=13726079
חסר תאריך – כאשר חסר תאריך הפרסום של המקור, יש לציין (ל.ת) בעברית או (n.d) באנגלית
זלצר, ש' (ל.ת). שיטת גאיה [דף אינטרנט]. אוחזר בתאריך 21 אפריל, 2013 מתוך
https://www.gayamethod.com/modules.php?name=treeview§ion_id=1&op=viewsection
Zeltzer, S. (n.d). Gaya method : therapy through creativity [web page]. Retrieved April 21, 2013 from
https://www.gayamethod.com/modules.php?name=treeview§ion_id=2&op=viewsection
חסר כותר – כאשר חסר כותר לפריט הקריאה יש לרשום באריחיים תיאור של הפריט
דוגמאות אלו הינן למקרים הנפוצים ביותר. לאלו הנתקלים במקרים מורכבים יותר להלן טבלה המרכזת את התבניות לאופן בניית הציטוט
[תיאור המסמך] [תיאור סוג הפריט]. (ל.ת.). אוחזר מתוך https://URL
| פריט מידע שחסר | תבנית |
| לא חסר דבר | שם מחבר. (תאריך). כותר המסמך [תיאור סוג הפריט]. אוחזר מתוך https://URL |
| חסר מחבר | כותר המסמך [תיאור סוג הפריט]. (תאריך). אוחזר מתוך http://URL |
| חסר תאריך | שם מחבר. (ל.ת.). כותר המסמך [תיאור סוג הפריט]. אוחזר מתוך https://URL |
| חסר כותר | שם מחבר. (תאריך). [תיאור המסמך] [תיאור סוג הפריט]. אוחזר מתוך https://URL |
| חסרים מחבר + תאריך | כותר המסמך [תיאור סוג הפריט]. (ל.ת.). אוחזר מתוך https://URL |
| חסרים מחבר + כותר | [תיאור המסמך] [תיאור סוג הפריט]. (תאריך). אוחזר מתוך https://URL |
| חסרים כותר + תאריך | שם מחבר. (ל.ת.). [תיאור המסמך] [תיאור סוג הפריט]. אוחזר מתוך https://URL |
| חסרים מחבר + תאריך + כותר | [תיאור המסמך] [תיאור סוג הפריט]. (ל.ת.). אוחזר מתוך https://URL |
מרכיבים ויזואליים יכולים להיות תמונות, צילומים, גרפים, דיאגרמות, איורים, תרשימים או כל פורמט אחר אשר מעביר לקורא מידע באופן ויזואלי. מטרתם של המרכיבים הויזואליים להוסיף ולהיות בעלי קשר הדוק לטקסט, לתרום לטיעוניו של הכותב ולהיות בעלי ערך אינפורמטיבי לקורא. מרכיבים ויזואליים בדרך כלל יוטמעו בתוך הטקסט, אלא אם כן הטקסט הינו ארוך מאוד ו/או מספר המרכיבים הויזואליים הינו גדול ואז מומלץ יהיה לרכז את כולם בנספחים. הכלל המנחה הינו שהטמעת המרכיבים הויזואליים לא תכביד על הקריאה ולא תקטע את רצף הקריאה באופן משמעותי. מרכיב ויזואלי תמיד יוטמע במקום המתאים בעבודה בהתאם להקשרו לטקסט.
מרכיב ויזואלי צריך להיות פשוט, ברור, קל להבנה ובעל קריאות גבוהה. מרכיבים כמו גרפים, דיאגרמות וטבלאות צריכים להכיל רק את הנתונים הנדרשים ולא להיות מורכבים או מפורטים יתר על המידה. מרכיבים כמו ציורים, תמונות וצילומים צריכים להיות ברזולוציה גבוהה ובהירים מבחינת צבעים וקומפוזיציה. למרכיב הוויזואלי יש להוסיף מספור, כותרת והסבר אשר הינם הפרטים המזהים שלו וזאת בכדי לאפשר לקורא לזהות בקלות את המרכיב הרלוונטי תוך כדי קריאה. מומלץ להוסיף הפניות בגוף העבודה לפי מספור המרכיב.
מספור: סוג המרכיב ומספור על-פי סדר הופעת המרכיב בעבודה.
דוגמא : איור 1, איור 2, איור 3 ; טבלה 1, טבלה 2, טבלה 3 ; תמונה 1, תמונה 2, תמונה 3
כותרת: תיאור תמציתי של המרכיב או שם היצירה במקרה של יצירות אמנות.
הסבר: פירוט מורחב של תיאור המרכיב, במקרה של יצירת אמנות יכיל את הפרטים המזהים כמו אמן, שנה וטכניקה.
לצורך ביצוע המחקר רואיינו ארבע מטפלות באמנות. על-פי כללי האתיקה ובמטרה לשמור על פרטיותן של המשתתפות, שמותיהן ופרטים מזהים אחרים לא יחשפו בעבודה אלא יובאו רק נתונים דמוגרפיים כללים (טבלה 1).
| זיהוי | מצב משפחתי | גיל | מספר ילדים | השכלה | שנות ותק כמטפלת |
| משתתפת א | רווקה | 28 | 1 | B.A | 3 |
| משתתפת ב | גרושה | 47 | 2 | M.A | 7 |
| משתתפת ג | נשואה | 32 | 1 | B.A | 4 |
| משתתפת ד | נשואה | 38 | 3 | M.A | 10 |
טבלה 1 – נתונים דמוגרפים של המשתתפות במחקר
במקרה והמרכיב הוויזואלי המוצג לקוח ממקור אחר (ספר, מאמר, אתר אינטרנט וכו') יש להביא הפנייה למקור, כמו הדוגמא באיור 1
על-פי שחר-לוי (2004), דגם המעגל הינו המתאים ביותר לייצג את האחדות שבין הגוף והנפש. מעגל הקטבים הבינרי (איור 1) הינו כלי לצורך רישום תצפיות, ניתוח ממצאים ובניית מפות תנועה אישיות.
איור 1 – מעגל הקטבים הבינרי לקוח מתוך שחר-לוי, 2004 עמ' 207
ברשימת המקורות יופיע כך:
שחר-לוי, י. (2004). מהגוף הגלוי לסיפר הנפש הסמוי: פרדיגמה תנועתית-נפשית לטיפול בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית. ירושלים: הוצאת המחברת.
רישום ביבליוגראפי של יצירת אמנות צריך לכלול את הפרטים הבאים:
על-פי כללי ה-APA, כל מידע תיאורי נוסף של היצירה כמו מימדים, תערוכה, אוצר ועוד אינו נדרש ברישום הביבליוגראפי. אך אם הכותב חושב שמידע זה הינו רלוונטי הוא יכול להוסיף אותו בטקסט העבודה או כהערת שוליים. ברישום יצירת אמנות ברשימת המקורות קיימת הבחנה בין התייחסות ליצירה המקורית לבין התייחסות ליצירה כפי שהיא מופיעה באינטרנט או בספרים.
ציטוט היצירה המקורית
שם משפחה אמן, ראשי תיבות שם פרטי אמן. (שנת היצירה). שם היצירה [מדיום]. עיר: שם המוזיאון.
דה וינצ'י, ל. (1503). מונה ליסה [טמפרה על לוח]. פריז: מוזיאון הלובר.
ציטוט היצירה מתוך אתר אינטרנט
שם משפחה אמן, ראשי תיבות שם פרטי אמן. (שנת היצירה). שם היצירה [מדיום]. אוחזר בתאריך … מתוך http://URL
דה וינצ'י, ל. (1503). מונה ליסה [טמפרה על לוח]. אוחזר בתאריך 24 מארס, 20155 מתוך
http://www.visual-arts-cork.com/famous-paintings/mona-lisa.htm
ציטוט היצירה מתוך ספר
שם משפחה אמן, ראשי תיבות שם פרטי אמן. (שנת היצירה). שם היצירה [מדיום]. שם הספר. שם ראשי תיבות שם פרטי מחבר, שם משפחה מחבר.. (שנת פרסום). עיר: שם הוצאה לאור. מספר עמוד.
דה וינצ'י, ל. (1503). מונה ליסה [טמפרה על לוח]. יצירות מופת: תולדות הציור בעולם המערבי. א. גאלופ, ג. גרוטורוי וא., מ. ווייסברג. (2005) בני ברק: סטימצקי. עמ' 176.
הבאת היצירה בגוף העבודה
בציורי הדיוקנאות של תקופת הרנסאנס היה נהוג להציג את המודל על רקע בצבע אחיד. דה וינצ'י חורג מפורמט זה ביצירתו מונה ליסה (1503) והוא מציג אותה על רקע נוף מסתורי (ציור 11). אולם מעבר לתעלומת הנוף ואופן הצבת המודל קיימת התעלומה הגדולה מכולם של החיוך, אשר מהווה מושא למחקרים ודיונים רבים.
ציור 1
דה וינצ'י, ליאונרדו. מונה ליסה. 1503. טמפרה על לוח
שם משפחה מפיק, ראשי תיבות שם פרטי מפיק (מפיק), ושם משפחה במאי, ראשי תיבות שם פרטי במאי (במאי). (שנה). שם הסרט [סרט קולנוע]. מדינה: אולפן.
שיראי, א. (מפיק), ודיין, א. (במאי). (2012). ד"ר פומרנץ [סרט קולנוע]. ישראל: אן אם סי יונייטד.
Medavoy, M. (Producer), & Aronofsky, D. (Director). (2011).Black swan [Motion picture].US: 20th Century Fox
שם משפחה מפיק, ראשי תיבות שם פרטי מפיק (מפיק), ושם משפחה במאי, ראשי תיבות שם פרטי במאי (במאי). (שנה). שם הסרט[DVD]. מדינה: אולפן.
פלדמן, מ. (מפיקה) וברגמן, נ. (2010). הדקדוק הפנימי [DVD]. ישראל: יונייטד קינג וסרטי ליברטו – נורמה הפקות.
Aronofsky, D. (Director). (2000). Requiem for a dream [DVD]. USA: Artisan Entertainment.
שם משפחה מפיק, ראשי תיבות שם פרטי מפיק (מפיק), (שנה). שם הסדרה [סדרת טלוויזיה]. מדינה: רשת הטלוויזיה המפיקה.
בר אילן, ע. (2008). בטיפול (עונה שנייה). ישראל: שלג הפקות.
שם משפחה תסריטאי, ראשי תיבות שם משפחה תסריטאי (תסרטאי) ושם משפחה במאי, ראשית תיבות שם משפחה במאי (במאי). (שנה). שם הפרק, בתוך ראשי תיבות שם פרטי מפיק, שם משפחה מפיק (מפיק), שם הסדרה [סדרת טלויזיה]. מדינה: רשת הטלוויזיה המפיקה.
שוחט, נ. ואוחנה א. (עורכים). (2019, 27 במארס). משפחה גרעינית: מה מבקשים בני זוג שרוצים לרגל זה אחרי זה? (פודקאסט). נדלה מתוך
ההפניה בגוף העבודה
(שוחט ואוחנה, 2019)
התיחסות למגישים או לאורחים בתכנית יכולה להתבצע בטקסט עצמו. לדוגמא – ג'קי לוי מציין ש... / טוען ש.... (שוחט ואוחנה, 2019)
WE ABD THE COLOR. (2016, August 11). COLORS – Experimental Video by Thomas Blanchard Using Colorful Liquids
. retrived from https://youtu.be/VjnTS7JphVE
אהרוני, נ' (2004). כללי רישום ביבליוגרפי מעובדים על-פי ה- APA, 2001. מידעת, 1, 81-86.
http://bo.hasifria.org.il/UploadFiles/12_2011/10_paper%20APA.pdf
המאמר הינו עיבוד של כללי הרישום הביבליוגרפי על-פי ה- APA כפי שפורסמו במהדורה החמישית משנת 2001 והתאמתם לכתיבה בעברית.
ארצי, צ' (2008). המדריך המאויר לכתיבת עבודה אקדמית בתוכנת word. מפנה –יעוץ, ניהול וארגון: [ח"מ].
ספר זה מיועד להיות כלי עבודה המלווה את תהליך הכתיבה והעריכה באמצעות WORD. פרט להצגת עקרונות בסיסיים לעבודה עם WORD הספר מביא גם הצעות והנחיות לתהליך הכתיבה כולו כולל תכנון, עיצוב ועריכה תוך התמקדות ביישומים הנדרשים לעבודות אקדמיות. כל ההסברים המילוליים המתארים שלב אחר שלב, מלווים גם בצילומי מסך.
בירנבוים, מ' (1993). מי מפחד מעבודת מחקר?! תכנון וכתיבה של הצעת מחקר ודו"ח מחקר במדעי ההתנהגות. מפעלים אוניברסיטאיים: תל אביב.
בספר זה הנחיות מפורטות לגבי כל שלב בתהליך הכתיבה האקדמית תוך השמת דגש על העקרונות והכללים המנחים של כתיבת חיבור אקדמי.
וייס, ע. ושרר, מ. (2001). כללי ציטוט ועריכת רשימת מקורות בעבודות מדעיות על-פי APA (מהדורה חמישית 2001).
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שפל, אוניברסיטת תל אביב.
http://primage.tau.ac.il/libraries/brender/booksf/1326579.pdf
חוברת זו מביאה את הקווים המנחים עבוד סטודנטם הכותבים עבודות, תזות ודיסרטציות. החוברת עוסקת בשלושה נושאים: הסברים כללים על הגשת עבודות, כללים להפניה למקורות בגוף העבודה וכללים לעריכת רשימת המקורות בסוף העבודה.
צפריר, ח' (2010). כללי כתיבה אקדמית. אוחזר בתאריך 26 יולי 2012 מתוך:
http://kabayim.com/academic.htm
אתר קביים של הסטודנטים למקצועות הבריאות מנוהל על-ידי ד"ר חנה צפריר. מטרת האתר הינה לסייע ולתמוך בסטודנטים במהלך לימודיהם וכחלק מכך להקנות להם כלים וידע לשיפור מיומנויות הלמידה. ניתן למצוא באתר כלי עזר לתהליך הלמידה, עצות לשיפור המיומנויות בתהליך חיפוש מידע וכללים לכתיבה אקדמית על-פי ה- APA.
רוגני, ח' (2010). מדריך לכתיבת חיבור אקדמי במעי החברה והרוח. מכללת אורנים: [ח"מ].
http://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/documents/library/rogani2011.pdf
מדריך זה מטרתו לסייע לסטודנט בתהליך כתיבת עבודה אקדמית. במדריך פירוט לחלקי העבודה השונים וכן הינו כולל הנחיות לרישום מקורות על-פי כללי ה- APA שפורסמו במהדורה השישית משנת 20100 והתאמתם לכתבה בעברית.
שפרבר, ח' (2007). חוברת הדרכה לכתיבת עבודות סמינריוניות. המכללה האקדמית גליל מערבי: עכו.
http://www.wgalil.ac.il/files/shpaa.pdf
חוברת זו מטרתה לסייע לסטודנטים בכתיבת עבודה סמינריונית, אך הנושאים המפורטים מתאימים יישום בכל עבודה אקדמית. בסוף החוברת מובאת רשימת ספרי הדרכה ומקורות מומלצים וכן תשובות לשאלות נפוצות.
American Psychological Association (n.d). APA style blog. retrieved from https://blog.apastyle.org/apastyle/
הבלוג הרשמי המלווה את המהדורה השישית של הספר Publication Manual of the American Psychological Association.
