חקר המוח מלמד על החשיבות העצומה של הביטוי היצירתי והקשר בינו לבין האושר. ד"ר תמי אילת-גורי מציעה לראות את פורים כהזמנה להפעיל את הצד הימני היצירתי של המוח וללמוד על כמיהותיו הסודיות של הילד.

מאת: ד"ר תמי אילת-יגורי

דקאן הסטודנטים, ראש המרכז ללימודים מתקדמים ומרצה בכירה ב"מכללה האקדמית לחברה ואמנויות"

"חינוך הוא אילוף" טען הפילוסוף האוסטרי, לודוויג ויטגנשטיין, וכיוון בכך לרעיון שילדים הם יצורים פראיים אשר הפיכתם לבני תרבות מושגת באותה הדרך שבה מאמנים פיל בקרקס לרקוד או אריה לקפוץ מבעד לטבעת אש. מרגע הולדתו של תינוק, שוקדים הוריו, מחנכיו  וסביבתו לעדן ולדכא את יצריו הטבעיים ודחפיו האלימים. התפקיד המרכזי של החינוך הוא להפוך את הילד מיצור טבעי לאדם נורמטיבי.

והנה מגיע חג הפורים. כעת נדרש הילד לחרוג מהרגליו ולהפוך למשהו אחר, לצאת מהשגרה של לבוש ולהתנהג בצורה שונה. חג פורים מזמין כל ילד וילדה לשאול מה אני רוצה להיות, במקום מה אני צריך. זוהי הזמנה שמעודדת ומטפחת את המימד היצירתי. בהתנהלות הנורמטיבית הרגילה על הילד להתאים את עצמו לדרישות המבוגרים ולדרישות הסביבה התרבותית שבה הוא חי. המימד היצירתי מזמין אותו לשאול מה בא לי להיות? מהן הפנטזיות, החלומות, הכמיהות הסודיות שלי? בפורים, הילד יכול לעטות על עצמו תחפושת שבה הוא מבטא בצורה ישירה את מה שבדרך כלל אסור שיהיה גלוי ובוטה.

חקר המוח מלמד על החשיבות העצומה של הביטוי היצירתי. במרבית ימי השנה ובמרבית המסגרות, נדרש הילד לשכלל את האונה השמאלית במוחו. אונה זו אחראית על הדיבור, קריאה וכתיבה, על ניהול ענייניו בזמן ובמרחב, על הצבת מטרות ועמידה בהן, על ארגון וסדר, עיקר וטפל, סיבה ותוצאה. האונה השמאלית היאהאנטנה שקולטת מידע מהסביבה מנתחת אותו ופועלת על פיו. מבחינה פסיכולוגית, זוהי האונה שמכוונת לשליטה ובה גם מתחולל הפחד מאבדן שליטה.לעומתה, האונה הימנית אחראית על דמיון וחלומות בהקיץ, בה ממוקם מרכז השינה, הזיכרון ותהליכים יצירתיים.מבחינה פסיכולוגית, באונה זו מתנהלים היצר והיצירה ויחד עמם הפחדים מהם והכחשתם.

החינוך המערבי השכיל לשכלל ולפתח עד מאוד את האונה השמאלית, פעמים רבות על חשבון דיכוי וקיפוח האונה הימנית. המחיר אינו מתמצה רק בעובדה שילדים הופכים למבוגרים המשתמשים בעיקר בחלק אחד של המוח שלהם. המחיר הכבד הוא בחסימת הביטוי היצירתי, שהוא ערוץ חשוב ואולי האפיק המרכזי להתמודדות עם לחץ ותסכולים. שכן, האונה הימנית ממלאה את המצברים, בעוד האונה השמאלית מרוקנת אותם. כיום ברור יותר מאי פעם שהקדשת יותר זמן לפעילויות באונה הימנית מסבה אושר ויחד עם זאת משפרת את תפקוד האונה השמאלית. המחקרים מלמדים שכשעוברים להשתמש באונה הימנית המוח משחרר אנדורפינים (20 סוגים) שגורמים להרגשת רוגע, עונג, הנאה ואושר. האנדורפינים מחזקים את מערכת החיסון, מפיגים כאבים ולחץ ומאטים תהליכי זקנה.

חג פורים הוא הזמנה להפעיל את האונה הימנית במוח. הזמנה עבור כל ילד וילדה לעצור לרגע את השגרה של "להיות בסדר", להתנהג יפה, להיות טובים, ולשאול: למה אתחפש? איזו דמות ללבוש? זהי הזדמנות קסומה לחלום ברשות, להיות – ולו ליום אחד – מישהו אחר. לוחם אמיץ או נסיכה קסומה, פרפר או רובוט, פרח או שד מפחיד. הורים יכולים ללמוד די הרבה מהבחירה בתחפושת מסוימת. מה זה אומר כשילדה רוצה להיות כלנית? מלכת הכוכבים? או קוסמת? מה זה אומר כשילד בוחר להיות ליצן? לוחם? או הארי פוטר?

פורים הוא הזדמנות נדירה עבור הילד לבטא בצורה גלויה את היצירתיות שלו ועבור ההורה לגלות משהו על העדפותיו וחלומותיו של הילד. בסופו של דבר בנים רבים מתחפשים ללוחמים אמיצים ובנות רבות מתחפשות למלכות ונסיכות. יתכן שבכך הבנים מבטאים את הרצון שלהם לעוצמה של כוח והרתעה והבנות מבטאות את הרצון שלהן לעוצמה של יופי והערצה. לעומת זאת, אפשר שאפילו בפורים נעשית בחירה נורמטיבית ומתפספסת ההזדמנות להיות יצירתיים באמת.

מאמר מקור "מי בוחר את התחפושת בבית?", נדלה  ב 6 למרץ 2012 מאתר XNET

http://www.xnet.co.il/mahut/articles/0,14722,L-3093714,00.html