זהו סיפורה של איריס אלפסי, שכמו כולן חיפשה תואר שני סטנדרטי.
"מי כמונו, נשות ההוראה, יודעות שאם אנחנו רוצות להתקדם במערכת, עלינו להתקדם וללמוד תואר שני. לשמחתי, בין כל מסלולי התואר השני מצאתי אתכם.
"חיפשתי בלא מעט מקומות. היא מספרת. "בין השאר פניתי גם אליכם. צלצלתי למכללה לברר מה אתם מציעים, וברגע שסיפרו לי שעומדים לפתוח מסלול חדש ומיוחד הנקרא; 'אתגרים בשינוי חברתי באמצעות אמנות', הרגשתי שהגעתי הביתה".
היא הגיעה ליום הפתוח, נכבשה ונרשמה.
"יכולתי למצוא מסגרת יותר קרובה לבית שלי בצפון ולא להשקיע זמן בנסיעות, אבל זה כבר לא היה העניין.
ידעתי שזה התואר הייחודי עבורי!".
למערכת החינוך היא הגיעה עם תואר ראשון בחינוך ותחושת שליחות. את הדרך היא התחילה כמחנכת בבית הספר היסודי ובהמשך מונתה להיות רכזת חברתית.
"באופי שלי. עוד לפני שלמדתי הוראה אני מחנכת ומורה לחיים. מאמינה שיש לי את היכולת להעצים את התלמידים, ולאפשר להם להכיר את היכולות שלהם, החוזקות והאפשרויות שעומדות בפניהם. אני מאפשרת להם להתלבט ולהרהר בחלומות ובשאיפות שלהם כי אחר כך, אני יודעת שהם כבר יהיו מסוגלים ללמוד מתמטיקה, ספרות ומדעים".
במכללה, היא משתפת, קיבלה תשובות לכל השאלות שהיו לה. "הלימודים הם אחרים. נחשפתי לסוגי אמנויות.
למורים עם גישות שונות. לחינוך ולהוראה מסוג אחר. לאפשרות לבחון כל דבר. יכולתי להעז ולעשות דברים בצורה לא שיגרתית".
כששומעים אותה מדברת על ההתנסות המעשית ההתרגשות שלה סוחפת.
"בלימודים נחשפתי לאתגרים חברתיים מגוונים ולדרכים שונות להתמודדות. מקומות שונים פתחו בפני ערוצי למידה רחבים, טכניקות, מיומנויות וכלים רבים. אין ספק שיצאתי עם 'ארגז כלים' גדול שמספיק לי למסע".
התואר איפשר לה להתקדם מקצועית והיום היא חולשת על התחום החברתי -ערכי בבתי הספר היסודיים במחוז צפון. היא מובילה דרך בתפיסת תפקיד הרכז החברתי.
"רכזת חברתית זו מנהיגה שיכולה לשנות את החיים של התלמידים שלה מהפנים החוצה."
"להגיע למצוינות בחיים, זה לא רק לקבל ציונים גבוהים, אלא לרכוש, ידע, מיומנויות, ערכים וכלים להתמודדות עם החיים." היא אומרת והעיניים שלה נוצצות מחדש.
