עם סיום לימודיה הגשימה אירית חלום והפכה למטפלת באמנות, המשלבת בעבודתה
טיפול בילדים ומתבגרים. בנוסף היא עוסקת בתחום הטיפולי- שיקומי כמלווה וכמנחת הורים
המתמודדים עם קשיים בתחום בריאות הנפש.
אירית הגיעה אל תחום הטיפול אחרי שנים רבות בעולם ההייטק,
שנים בהן הרגישה צורך הולך וגובר לעבוד בתחום הרגשי, ולמצוא משמעות רגשית ועמוקה יותר בעשייתה המקצועית.
בשיחה מלב אל לב מספרת אירית, על הדרך שעברה מההייטק אל עולם הטיפול.
מתי הבנת שאת רוצה להיות מטפלת באמנות?
האסימון נפל בגיל מאוחר. עבדתי כמנהלת לקוחות במיקרוסופט, בעולם ההייטק התובעני.
אהבתי את העבודה בעיקר בגלל הקשר האישי שנרקם ביני ובין הלקוחות.
בפועל, רוב הזמן התעניינתי במה שקורה במשפחות של לקוחותיי ובחייהם האישיים.
ופתאום, באמצע המרוץ, עלה בי צורך פנימי לעבודה מסוג אחר.
תמיד הייתה לי משיכה לאמנות, למקום הרגשי והרוחני יותר.
אהבתי ליצור והרגשתי שהיצירה מפעילה תהליכים שמעבר להנאה עצמה.
אחרי שנים בעולם העסקי, עולם תחרותי וקר התעורר הרצון להיות משמעותית יותר לחברה ולקהילה,
רצון שהתחבר גם לצורך אישי לחוות הורות מחוברת יותר לילדיי וחיבור לבן זוגי.
כיצד היית מתארת את החוויה שלך כסטודנטית במכללה?
תקופת הלימודים הייתה תקופה מרתקת ומלאת חוויות.
הלימודים היו סוג של טיפול עבורי ואני יודעת שגם עבור חברותיי.
נגענו בתכנים מאוד אישיים, נפגשנו עם סיטואציות שהציפו רגשות, חיבור, אהבה, דמעות.
הלימודים במכללה מתבצעים בכיתות אם קטנות וקבוצת הלמידה שלקחתי בה חלק
העניקה תמיכה רבה והכלה ונוצרו בה חברויות שאני מאמינה שילוו אותי תמיד.
סגל המרצים מאוד מגוון והעניק לנו ידע רחב ומספר רב של גישות ושיטות מקצועיות,
שכלל מעבר לחומר התיאורטי גם המון פרקטיקה, יישום והתנסות אישית, מה שתרם להבנה עמוקה
של התהליך הטיפולי והפך אותי למטפלת טובה יותר.
ספרי על מרצה שהתחברת לדרכי עבודתו באופן מיוחד?
לאורך שנות הלימוד פגשתי מספר מרצות שהושפעתי מהן ולקחתי מהמפגש איתן
אלמנטים משמעותיים מהזהות המקצועית שלי כיום, כך שקשה לי להצביע רק על אחת.
מרצה שהתחברתי אליה מאוד והיוותה עבורי מודל לחיקוי היא גב' שבי מדזיני.
שיטת העבודה שלה מאוד אותנטית, מכילה ומחבקת ויחד עם זאת
היא מצליחה לייצר נפרדות ושיח מקצועי.
גם עם המרצה ענת וולף היה לי חיבור מרגש, בסדנה שלה יצרתי דגמים של תכשיטים
שאפשרו לי להתחבר לאבי התכשיטן שנפטר כמה חודשים לפני תחילת הלימודים ובכך לסגור מעגל.
ואחרונה חביבה, ענת גלעד שהיא דמות מופת עבורי ברמת הידע והעומק המקצועי שלה.
מכל מרצה, נותרו לי חוויות ומשפטים הזכורים לי היטב ומלווים אותי בדרכי המקצועית.
מה מייחד את דרכך המקצועית וזהותך כמטפלת?
אני עדיין בונה את זהותי כמטפלת, אני חושבת שבעיקר סקרנות ויצירתיות.
טיפול באמנות הוא עבורי מקצוע שדורש נוכחות בלתי מתפשרת בפגישה הטיפולית:
להתאמץ להבין, לנתח את התכנים והרגשות שעולים בחדר, תכנים של המטופלים וגם שלי.
לראות מה קורה מעבר לקונקרטי, מה המסר שעובר.
ואחרי שמבינים, נדרשת יצירתיות כדי לייצר תנועה עם המטופל בדרך שמתאימה ונכונה לו.
הזהות הטיפולית היא משהו שהתחיל להתגבש כבר בלימודי התואר ומתפתח אצלי כל הזמן.
לכן אני יודעת שאמשיך ללמוד בעתיד בכדי להמשיך ולדייק את המטפלת שאני.
אני מאושרת בבחירות שעשיתי, להתחיל מחדש וליצור קריירה במקצוע שממלא אותי בסיפוק ואושר.
#בוגרתמשתפת #טיפולבאמנויות #תוארשני
