" Life is ART, ART is life"

"האמנות היא דרך חיים עבורי, בכל דבר שאני עושה, בדרך בה אני מתבוננת על העולם.
החיים עצמם זו יצירת אמנות, שמשנה צורה וחומר כל הזמן."

משתפת זוהר אביב, בשיחה מרגשת ועמוקה, בה היא צוללת אל המסע המופלא שעברה בתהליך לימודיה בתואר השני בטיפול באמנות, ובשינוי המקצועי שעברה, מעולם ההייטק אל הפיכתה למטפלת באמנות אשר עובדת עם נערות ונשים שעברו פגיעה מינית. 

מדוע בחרת בלימודי תואר שני בטיפול באמנות?

בחרתי בתואר השני בטיפול באמנות, היות שרציתי מקצוע, רציתי להיות מטפלת, וגם מתוך רצון לחזור לאקדמיה, אני מאוד אוהבת ללמוד ויש לי עוד המון חלומות להמשיך ולהתעמק בלמידה.

הגעתי אל הלימודים אחרי שנים בהן עבדתי בהייטק בתפקידי שיווק, רווחה וניהול אירועים בארץ ובעולם, אולם מאז ומתמיד נמשכתי בתוך העולמות האלו למשאב האנושי, הרגשתי ששם הלב הפועם שלי… אבל עוד לא הייתי מוכנה למעבר מכלוב הזהב.

לקראת גיל 40 פלוס התחלתי לעבור תהליך עם עצמי, הבנתי שמשהו לא מדויק לי יותר בלשווק משהו טכנולוגי.
כחלק מהצורך שלי בשינוי, התחלתי ללמוד מיינדפולנס ומשם התגלגלתי ללימודי בודהיזם, עשיתי קורסים בכתיבה יוצרת, נרשמתי לחוג ציור שזו אהבה ישנה שלי, והתחברתי יותר ל BEING אחרי שנים של DOING בלתי פוסק.

גם בבית החיים קיבלו צורה שונה, אחרי שנים של חיים עם בן זוג שהוא קצין בצבא מאוד קרבי ולא נמצא בבית, הוא יצא לפנסיה ופתאום יכולתי לקחת קצת ספייס מתפקידי הבית ולעשות קצת לבית הפנימי שלי.
בעקבות אירוע בריאותי שעברתי, הבנתי שאני לא במקום המדויק שלי, כמו אסימון שנפל, פנס שנדלק.
עזבתי את ההייטק, התלבטתי המון מה אני רוצה ללמוד מתוך מקצועות הטיפול ובחרתי לבסוף לשלב את שתי האהבות שלי – טיפול ואמנות. 

מהם הכלים  המעשיים המשמעותיים שקבלת בתהליך הלימודי?

הכלים שקיבלתי בתואר הם עצומים, קשה למנות את כולם…
כלים משמעותיים של התבוננות מעמיקה, התבוננות על תהליך היצירה בחדר, על בחירת החומרים, המשמעות של הקשר בין המטופל/ת לביני וההעברות שנוצרות, תשומת לב לפרטים הדקים ביותר, כמו לפרק תמונה שמתבוננים עליה לפיקסלים קטנים של ריח וצבע ואווירה.
וכמובן התבוננות על תהליך טיפולי מלא בזכות סמינרי ההדרכה – שאפשרו לי לקחת זום אאוט על כל התהליך ולחקור רגעים משמעותיים, ולגלות תובנות מעוררות השתאות.
הבנתי בתהליך הלמידה, עד כמה האמנות היא כלי פנומנלי להביא אל המרחב נושאים שאין להם מילים.

 במהלך הלימודים, התגבשה בתוכי תובנה חשובה ומאוד משמעותית, הבנתי שאני צריכה להתמודד עם מה שנכנס לחדר הטיפול, לנסות לשחרר את השליטה על מה יקרה ומה יהיה ולעבוד עם החומרים שמגיעים – חומרי הנפש וחומרי האמנות.

כמובן, שהפרקטיקום המשמעותי שעשיתי במחלקת לצידך היווה את  הקפיצה המשמעותית מהתיאוריה לשטח.

היכולת לחוות את תהליך הפרקטיקום במסגרת חממה עוטפת המאפשרת להביא ללימודים מקרים ושאלות ולקבל שיקופים והדהודים חזקים מהמרצות ומהעמיתות נתנו רוח גבית חזקה ואפשרות ללמידה משמעותית.

 האם יש קורס אשר זכור לך במיוחד?

 כל סמינרי ההדרכה לאורך שלוש השנים היו משמעותיים ביותר עבורי, החל השנה הראשונה עם איה כץ שלימדה אותי לעשות את הצעדים הראשונים בחדר הטיפול,

בשנה השנייה  גמעתי בשקיקה כל מילה של ד"ר אילנה לח ולמדתי  מהניסיון העצום שלה ובשנה השלישית עם ד"ר ליאת שמרי-זאבי שהיא אישיות מעוררת השראה ובעלת ניסיון עצום וידע אינסופי.

קורס שהיה עבורי משמעותי במיוחד היה הקורס של קבוצת האם – תרגול המבוא עם ענת וולף.אישה שהיא השראה גדולה וקבוצה שהייתה קבוצת אם והיוותה מיכל חם ותומך לעבודה פנימית משמעותית.
כשבוע אחרי תחילת הלימודים עברנו טרגדיה קשה במשפחה ואת תהליך העיבוד המשמעותי של האבל חוויתי במרחבי היצירה והקבוצה הנפלאה של הסטודנטיות שלמדו איתי. החיבור שנוצר ללא מילים עם העבודות של חברותיי לקבוצה היה מפחיד באופן החיובי של המילה, כיצד ללא מילים היצירות שלנו הצליחו לתקשר.היו רגעי צחוק, בכי, התרגשות, שמחה וכאב, חיבורים מיוחדים והרבה רגעים נסתרים ובלתי ידועים בעולם הזה של החומר והרוח.

במבט לאחור, על השינוי שעשית מעולם ההייטק אל עולמות הטיפול, מה המתנה אשר הענקת לעצמך?

אני מלאה בהוקרת תודה על השינוי שעשיתי.
כיום, אני נמצאת במקום עבודה שממלא אותי במשמעות וסיפוק, בעשייה כל כך  משמעותית אשר מהווה עבורי מרחב בו אני חוקרת ולומדת כל הזמן את האתגרים והכוחות בהבנת חומרי הנפש בהתמודדות עם טראומה מינית.

כיצד השתלבת בעולם העבודה כמטפלת באמנות?  ומהם חלומותייך הבאים?

כיום אני מטפלת באמנות חזותית M.A, רכזת טיפול ומנחת קבוצות
ב"בית משלך"- מערך הוסטלים לנערות וצעירות במצבי סיכון.
היעדים שלי לעתיד הם להמשיך להתעמק בעולם הטראומה, להמשיך לעבוד במרחב הציבורי בטיפול בנערות נפגעות טראומה. חלום גדול שלי, הוא להקים מרכז שיוכל להכיל כמות גדולה של ילדות, נערות ונשים אשר חוו טראומה, מקום אשר יעניק להן בית חם וטיפול.

 האם את יודעת לדייק את זהות המטפלת אשר נרקמה בך במהלך לימודייך?

אני בוחרת לבטא זאת בשיר נפלא, אשר מדייק את הזהות שלי כמטפלת, אותה פיתחתי במהלך לימודיי.
זהו שירה הנפלא של סמדר ויינשטוק אשר מדבר על הצניעות המחויבת בתפקידנו כמטפלים שנוגעים בנפשות של אנשים אחרים, נפשות שנמצאות במצב הכי עדין ושברירי:

"אם תפגוש אדם שבור

שב איתו

על סף השבר הארור

אל תנסה לתקן

אל תרצה שום דבר

ביראה ובאהבת הזולת

שב איתו

שלא יהיה שם לבד"

 

© 2015 Sofarider Inc. All rights reserved. WordPress theme by Dameer DJ.