הצ'יף שומע את קולות האלים ומזריע את שדות התירס – האם הוא חולה בסכיזופרניה או מנהיג כריזמטי בעל כוחות רוחניים עצומים?
האם נעלמה האישה ההיסטרית בג'ונגל? או מדוע מחלות סומאטיות לגיטימיות באפריקה יותר מאשר בעולם המערבי?
האם יש "דיכאון אפריקאי", שדורש טיפול מיוחד? או שחולה בדיכאון בגאנה יגיב לפרוזאק כמו חולה בתל-אביב?
אדם מספר שידו משותקת לאחר שמכשפה פגעה בה במזיד – האם הוא זקוק לטיפול פסיכיאטרי, או שמוטב שיקבל טיפול ממכשפה טובה שתבטל את הכישוף הרע?
פעם בשבוע היה ד"ר אורי שורצמן מתפנה מעבודתו בבית-החולים במעבה יערות הגשם של גאנה, ויוצא ברכב אל מספר כפרים מרכזיים. ביער פשטה השמועה כי "הגיע הרופא אשר מדבר עם אלו שמדברים לא ברור", ולקליניקה הניידת הובאו חולים אשר התנהגותם, מהלך מחשבתם או תפיסתם החושית השתנו באופן פתאומי והם נראו לבני-משפחתם חריגים ומשונים.
"כיצד התפשטה תוכנית הסיורים של הקליניקה הפסיכיאטרית בשטח כה עצום, בלי טלפונים, מחשבים או אפילו תחבורה הגונה, זהו פלא שלא הצלחתי לחשוף", אומר ד"ר שורצמן, "גם מעולם לא הבנתי כיצד הם מצאו תמיד את נקודת הציון שבה תפעל הקליניקה: "מתחת לעץ הבאובב העתיק…" או "בכפר אָפָאני, במקום שבו באים הנשרים לנוח.'"
מתוך המפגשים הטיפוליים הללו נולד הספר המרתק הזה, שהנו מפגש מאלף בין תרבויות. עולה בו השאלה כיצד ניתן להגיש טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מערבי לבני תרבות כל-כך שונה. בבסיס הספר עומדת הנחה כי גישות טיפוליות שונות יכולות להתקיים יחדיו. ולא רק זאת, אלא שמותר ורצוי להן להיות מושפעות זו מזו כדרך להעשיר את עצמן ואת המטפלים והמטופלים הנעזרים בהן. שלא כרגיל, כל תיאורי המקרים, שנראים לעתים כסיפורים ססגוניים השאובים מהדמיון, וכל הדמויות, גם אם שמותיהן שונו, הם מציאותיים לחלוטין וכולם אמת לאמיתה.
הגעגועים הם שהביאו את ד"ר אורי שורצמן לאפריקה בפעם השנייה."הגעגועים נטמעו בתוכי כמו טפילי מחלת המלריה, שיתושי האנופלס מזריקים למערכת הדם…" הוא מספר. בפעם הראשונה עבד כרופא בבית-החולים המיסיונרי של אַסַנְקְרַנְגְוָוה, במחוז המערבי של גאנה. אז פגש גם את האנשים העקודים בסככות של "בית-החולים של ישוע". עשרות בני-אדם נקשרו בסככה הזאת, מילדים בני שלוש שרק נגמלו משדי האם, ועד קשישים מופלגים, רובם ככולם חולים פסיכיאטריים.
המראה לא נתן לד"ר שורצמן מנוח. "חיפשתי פתרון שיאפשר להגיש עזרה פסיכיאטרית ביערות הגשם… הפתרון, כך היה לי ברור, לא יכול להישאר רק בתחומי בית-החולים. אם אני רוצה להגיש עזרה לחולים במאות הכפרים שמסביב, אני צריך להגיע אליהם." כך נוצרה הקליניקה הפסיכיאטרית הניידת שהגישה עזרה וטיפול נפשי למאות חולים פסיכיאטריים, ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים, ויצרה דיאלוג בין רפואת הנפש המערבית לטיפול האפריקאי המסורתי.
ד"ר אורי שורצמן למד רפואה בירושלים ובתל-אביב והתמחה בפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש "שלוותה". עבד במשך שנים בבתי-החולים המיסיונריים החבויים ביערות הגשם של גאנה ובמושבת מצורעים בברזיל. בשהותו האחרונה בגאנה, בבית-החולים "סנט ג'ון של האלוהים" הקים גם קליניקה ניידת פסיכיאטרית-נוירולוגית.
