"פעם חשבו שלעסוק באמנות זו פריווילגיה של יחידים. אנחנו מבינים שזה כלי חשוב וחיוני, הכרחי ובסיסי. מבחינתי זה ללמוד ולאמץ מחדש את ה 'שפה שנשתכחה', זו שבשחר חיינו השתמשנו בה באופן אינטואיטיבי ולאט לאט היא נלקחה מאתנו. "
ד"ר נורית י. צדרבוים יוצרת וחוקרת רב תחומית.

שילוב בין תאוריות מרתקות לעשייה מגוונת בשטח בשילוב עם לימודי הנחיית קבוצות הוא סוד ההצלחה הגדולה של התוכנית הייחודית בתואר השני בחברה ואמנות בקריה האקדמית אונו.
תכנית הלימודים כוללת תיאוריות של טרנספורמציה חברתית, מתודולוגיות מחקר, הנחיית קבוצות, הכשרה מעשית וקורסי בחירה מגוונים המעשירים עוד יותר את חווית הלמידה.
את התוכנית ייסדו יחד, פרופ' מרים גולן ופרופ' אריאלה פרידמן מחזון אמיתי להניע תהליכי שינוי חברתי.

פרופ' מרים גולן, ראש החוג, היא שם דבר בתחום הטיפול והעבודה הסוציאלית משתפת:
"התכנית מתאימה לאנשי חינוך, רווחה, אמנויות כמו גם לאנשים השואפים להמשיך לתואר שני ולהתפתח מקצועית, ויש בהם קול פנימי הקורא לחולל שינוי משמעותי.
הסטודנטים מקבלים שלל כלים מעשיים לצד התיאוריה, המאפשרים להם:
● למידה תיאורטית המדגישה חשיבה ביקורתית ויישומה.
● רכישת כלים מקצועיים בהנחיית קבוצות ובפתרון קונפליקטים.
● התנסות באמנויות ככלי להבעה אישית ולמודעות חברתית.
● התנסות בפעילות בקהילה במסגרת עבודה מעשית למטרת שינוי חברתי.
● התנסות בתחומים ובאוכלוסיות כגון: חינוך, נשים, גיל שלישי ונוער בסיכון, לצורך הובלת תהליכים של שינוי בתחומים אלו.

בשיחה מרגשת עם ד"ר נורית י. צדרבוים, ניסינו להבין את הקסם הייחודי של התואר ומה גורם לכל כך הרבה סטודנטים לחוות מסע מעצים וייחודי.
נורית היא יוצרת וחוקרת רב תחומית העוסקת בתחומים שונים כגון אמנות חזותית, שירה, כתיבה, מחקר, אוצרות והוראה, חולקת את הידע הנרחב שלה באמצעות פרסומים, מאמרי דעה ומאמרים, תוך שילוב מומחיות מעשית ותיאורטית שצברה מעבודתה והתנסויותיה עם סטודנטים.
"למעלה מארבעים שנה אני נמצאת – חיה – עוסקת – לומדת – מלמדת תחומים אלה.
התחלתי את מסעי זה כיוצרת וכאמנית פעילה.
במקביל המשכתי ללמוד מוזיאולוגיה ואוצרות, הרחבתי את התואר לאמנות ומדעי התנהגות, המשכתי ללמד סטודנטים במקומות שונים בארץ, פתחתי תכניות לימוד מגוונות, מתוך הנחת יסוד שהאמנות תהיה עבורם כלי.
זה אומר ללמוד את הקהילה, את צרכיה, את אופייה, ולראות כיצד פעילות אמנותית יכולה להתחבר לזה, לתרום, לשנות ולהצמיח. זו תורה שלמה אותה פיתחתי ויישמתי.
הדוקטורט שלי הוא בינתחומי משולב – אמנות פסיכולוגיה ופילוסופיה, ובו ביקשתי לעסוק בחקר התחומים האלה, התמקדתי בנושא של דיוקן עצמי. עסקתי במחקר כשש שנים. בעקבות המחקר, אני ממשיכה לחקור את הנושא בדרכים שונות, מפרסמת מאמרי דעת, ומסות בתחום ואת הידע הזה שיש בו מעשה ותיאוריה, ניסיון אישי וניסיון נלמד, אני מעבירה הלאה.
כל זה מתכוונן למסע אותו אני ממשיכה לעבור ולהעביר עם הסטודנטים."

מה ייחודו של התואר עבורך ומה הערך המוסף אותו מקבלים הסטודנטים במהלך מסעם?
ייחודו של התואר הוא בזה שהוא מאפשר לאנשים להבין את מקומה של האמנות, של שפת האמנות, של הפעילות האמנותית – על מופעיה השונים, בחיים שלנו.
סטודנטים פוגשים באמצעות תחומי האמנות השונים, הידע וההתנסות, עולם שלם שמכיל דעת – רגשות – מחשבה – דמיון – אינטואיציה – הגיון ועוד שלל של ערכים המאפשרים להם לראות את עצמם כאדם בעולם.
העיסוק באמנות מאפשר לאנשים לפעול דרך חלקים שונים במבנה האישיות.
השילוב הזה בין אמנות וחברה מאפשר לאדם להכיר ולהגדיר קודם כל את המעגל הפנימי- אישי שלו עצמו, ועם הכלים האלה, ההכרה הזאת, והיכולות האלה, לצאת אל העולם, אל החברה.
הסטודנטים לומדים שעולם האמנות, ושפת האמנות הם כלי ביטוי ראשוני, בסיסי, אפשרי ואפילו מתבקש. לדעתי, ומניסיוני, זוהי צידה אמיתית חשובה לצאת לדרך. דרך החיים.
פעם חשבו שלעסוק באמנות זו פריווילגיה של יחידים. כיום, אנחנו מבינים שזה כלי חשוב וחיוני, הכרחי ובסיסי. מבחינתי זה ללמוד ולאמץ מחדש את ה 'שפה שנשתכחה'. זו שבשחר חיינו השתמשנו בה באופן אינטואיטיבי ולאט לאט היא נלקחה מאתנו.
הערך המוסף שמקבלים הסטודנטים הוא שהם לומדים להכיר באמצעות השפה את עצמם טוב יותר. ולומדים להכיר דרך עצמם את השפה על היבטיה השונים. זהו תהליך סינרגטי שבו השלם אפילו גדול מסך חלקיו.
הסטודנטים מגלים בתוך עצמם ומעצמם יכולות חדשות, באמצעות היכולות הם מגלים חלקים בתוך נפשם פנימה. הם מקבלים כלים נוספים אחרים וחדשים לתקשר עם עצמם, ולתקשר עם אחרים במסגרות שונות.

בין תיאוריה לפרקטיקה – מהי החוויה אותה חשוב לך להעביר בקורסים שלך,
ואיך מתבצע השילוב בין תיאוריה לעבודה מעשית?

יש שני משפטים חשובים שאני אומרת לסטודנטים ואצטט אותם כאן.
אחד " אנחנו לא נלמד לצייר, אלא נלמד מהציור" – כלומר, לא נלמד להיות ציירים. פשוט ניצור, ומהציור שיצרנו נלמד.
השני " אנחנו נעשה ונלמד". הדגש הוא הסדר. קודם נעשה, וממה שעשינו עצמו גופו – נלמד.
ואכן, כאשר מדובר באמנות, לרוב חושבים שזוהי סדנא שבה 'עושים דברים'. או במילים אחרות , יוצרים / מציירים , וכד'.
בשיעורים שלי איני מלמדת 'אמנות'. כלומר איני מלמדת את הסטודנטים להיות אמנים. להיות אמן זה מקצוע, ויש דרכים ללמוד זאת.
אני משאילה מתוך עולם האמנות ערכים חזותיים ומשתמשת ב'שפת האמנות' גופה ככלי ליצירה, למחקר, לביטוי ולשינוי אישי וחברתי.
השיעור תמיד מתחיל ב'צלילה למים עמוקים' – מתחילים ליצור, בהנחייתי. זה החלק של ה 'נעשה'
ואין דבר כזה 'אני לא יודע' כולם יודעים לקחת חומרים, להקשיב להנחיות, וליצור.
תהליך היצירה נע בין 'גבולות לחופש'. הם מזהים את הגבולות ( ההנחיות) ומחפשים מרחבים וחופש בתוך הגבולות הנתונים.
לאחר סיום העבודה מגיע החלק של ה'נשמע'. אנו לומדים לחקור את מה שעשינו.
אנו לומדים מתוך הפעילות גופה, מתוך שלבי הפעילות וההנחיות, מתוך התהליך ומתוך התוצר.
בשלב הזה של החקר העיון והלימוד אני מחברת אותם לידע – לתיאוריות ( בתחומי האמנות, הפסיכולוגיה, התרבות, החברה , והפילוסופיה). אנו מגלים שכל מה שעשינו מתחבר לעולם, לדעת, לאדם ולעצמי.
הייחוד של הקורס שהוא מאפשר לסטודנטים לפעול כיוצרים – חוקרים – לומדים מבלי שצריך רקע קודם באמנות, מבלי שצריך לחשוש מדברים כמו 'אני לא יודע/ת לצייר, או אפילו 'אני לא אוהב/ת אמנות.
הקורס מעשיר, פותח אשנב לדברים חדשים ואחרים, מחבר את הסטודנט לעצמו ונותן לו כלי לעבוד עם אחרים.
שתפי ברגע מרגש בעבודתך:
מה שמרגש בעבורי בעבודה זה לראות מאיפה הסטודנט מתחיל, איפה הוא נמצא בתהליך, וכיצד הוא מסיים.
מרגש אותי לראות מאיפה הם התחילו ולאן הצלחתי לקחת אותם. זה כמו לצאת למסע ולהצליח להעפיל לפסגה של הר.
כמו כן מרגש אותי לפתח תכנים נוספים וחדשים ולצמוח כמרצה עם הפוטנציאל של הקורס. בזמן שאני מלמדת, אני כל הזמן לומדת – ומעבירה את הלאה.
יש תהליך של הפריה הדדית וצמיחה – וזה בפני עצמו מרגש.
הרגעים בזמן הגשת פרוייקט הגמר מרגשים משום שאני מרגישה את החופש, את הבנת הגבולות, את המקוריות, את היצירתיות.
אני רואה את היישום החשוב של אמנות וחברה שבו מתלכדים בקבוצות – יהודים ערבים, דתיים חילוניים, מבוגרים צעירים. ללא הגדרות גיל, דת, מגדר, מין, עובדים יחד – וכמו תמיד אני מקבלת הוכחה שאמנות מחברת ומגשרת.
ברגע שיוצרים, ברגע ש'מדברים אמנות' – הגבולות נמסים, האידיאולוגיות מתמוססות, הדת שותקת. אלה רגעים מרגשים במיוחד, כל שנה, בכל סוף סמסטר.
במהלך הלימודים מקבלים תרגילים שצריכים לעסוק בשינוי, לומדים לזהות מצבים בעייתיים וקשים, מבינים שאלה המצבים צריכים לעבור שינוי, יוצרים וממציאים בדרכים יצירתיות תרגילים שמבטאים את המצוקה ומציעים שינוי.

האמנות והעיסוק באמנות עוזרים לכולם להבין שכולם בעצם בני אדם בעולם – וזה העיקר.

מוזמנים לבקר באתר הבית של ד"ר נורית י. צדרבוים https://www.nuritartroom.com/

לפרטים נוספים על לימודי תואר שני בחברה ואמנויות, יש ללחוץ כאן