הקורס מקנה ידע ומושגים בסיסיים בתחומים שונים של הפסיכולוגיה בנושאים הבאים: בסמסטר א'- טבעה של הפסיכולוגיה, הבסיס הנוירו-ביולוגי של הפסיכולוגיה, תהליכים חושיים, אבחנה, למידה והתנייה, זיכרון, מדע ההתנהגות. בסמסטר ב'- פסיכולוגיה התפתחותית, אינטליגנציה, השפעה חברתית, אישיות, הפרעות פסיכולוגיות וחשיבה. (פס-1000, פס-1001, נ"ז 2.5+2.5)
הקורס מיועד להקנות ידע לגבי הגישות התיאורטיות והמחקריות בתחומי האמנות השונים – האמנויות הפלסטיות, מוסיקה, מחול, ספרות, תיאטרון וקולנוע – תוך דגש על החוויה האמנותית של הצופה. יידונו האמצעים והתהליכים בתחומי האמנויות השונות שיש בהם כדי לעורר מתח ורוגע, השתתפות רגשית, מעורבות קוגניטיבית ברמות המודע והלא-מודע והשפעות על ההתנהגות הגלויה והסמויה. בהמשך הקורס תידון היצירתיות האמנותית תוך דגש על תהליכים פסיכולוגיים – רגשיים, קוגניטיביים, מוטיבציוניים, אישיותיים והתנהגותיים – שמהווים קרקע ורקע ליצירה של האמן. (פס-1500, נ"ז 2)
הקורס עוסק בסקירה תיאורטית המקבילה להתפתחות תפיסת האדם בזרמים האנליטיים השונים. יידונו מודלים התפתחותיים הנגזרים מתיאורית הדחף, פסיכולוגיית האגו, זרם יחסי האובייקט, פסיכולוגיית העצמי ויוצגו תיאורטיקנים בעלי תרומה ייחודית. בנוסף יילמדו תחומי ההתפתחות הקוגניטיבית, תוך התייחסות לקשר המורכב והעדין בין יכולות ופגיעויות מולדות לבין יתרונות וקשיים סביבתיים, גם בהקשר לחשיבותו העצומה של התזמון ולצורך בהסתגלות הדדית. (פס-2100, פס-2101, נ"ז 2+2)
הקורס מציג מחקרים ותיאוריות קלאסיות בפסיכולוגיה חברתית ועוסק בקשר הבסיסי בין הפרט והחברה ברמות התנהגותיות- רגשיות וחשיבתיות.
סמסטר א' יתמקד בשיטות מחקר בפסיכולוגיה חברתית, השפעה ולחץ חברתיים, ציות לסמכות, הטיות שיפוטיות, ייחוס סיבתיות, שליטה קוגניטיבית, התנהגות פרו-סוציאלית ושיפוט מוסרי. סמסטר ב' יתמקד בעמדות ושינוי עמדות, קבוצות, מתן תגמולים, קונפליקט בין קבוצות בחברה הישראלית, מנהיגות, יעילות ארגונית ויישומים בפסיכולוגיה חברתית בתחום העבודה. (פס-2200, פס-2201, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בהנחות העומדות בבסיס הניסיון לתאר את המושג "אישיות", ובמושגים הרלוונטיים. הסטודנטים מתוודעים לתיאוריות האישיות המרכזיות מנקודת המבט של גישות ודיסציפלינות שונות: דינמיות, התנהגותיות, קוגניטיביות, אקזיסטנציאליסטיות והומניסטיות. למידה זו תעשה תוך התייחסות ביקורתית לרקע הפילוסופי, להנחות היסוד ולהיבטים המחקריים של הגישות השונות. מעבר לרכישת הידע התיאורטי, הקורס מיועד לפתח את יכולת החשיבה וההתבוננות התיאורטית על טבע האדם והתנהגותו. (פס-3100, פס-3101, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בדרכים שונות להגדרה, התבוננות וסיווג של החולי הנפשי ומקורותיו. נלמד להבחין בין נורמלי ללא-נורמלי. נכיר את הפרעות הנפש העיקריות לסוגיהן, נאפיין אותן ונסביר את הגישות השונות להבנת הדינמיקה העומדת בבסיסן. בהרצאות תתאפשר הצגה וייערך דיון בכל אחת מההפרעות הבסיסיות הרווחות. בצד למידה פרונטלית תתקיים צפייה בסרטים, קריאת מאמרים ותיאורי מקרה, הממחישים ומעמיקים את הבנת הנלמד. (פס-3000, פס-3001, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בבסיס הביולוגי של ההתנהגות ומתייחס לבעיות הגוף והנפש ולמבנה ותפקוד תאי העצב. הקורס סוקר את מבנה מערכות העצבים השונות, מערכות התפיסה והעיבוד הויזואלי והאודיטורי. (פס-1100, נ"ז 3)
קורס עיוני העוסק בסוגיות מרכזיות בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, תוך התייחסות לנושאים, כגון: קשב, תפיסה, זיכרון ועיבוד ידע. הקורס משלב תיאוריות ותרגול מודלים, כגון: המודל האינטראקטיבי, התפיסתי וגישות לזיכרון ומציג אפשרויות יישום. (פס-2000, נ"ז 3)
הקורס עוסק בפרט, באדם היחיד ובדרכי התנהגותו המשתלבות ומעוצבות על ידי תהליכים ומבנים חברתיים המתרחשים בחייו. הקורס מציג את התיאוריות והמתודולוגיות של החשיבה הסוציולוגית. במהלך הקורס יידונו מושגים וסוגיות בסוציולוגיה, כגון: נורמות וערכים, סטאטוס ותפקיד, קבוצות, ארגונים, ריבוד, תרבות וחברה. (סצ-1000, סצ-1001, נ"ז 2.5+2.5)
הקורס מפגיש את המשתתפים עם דרכי תיאור והצגה של תרבויות ומתייחס לתיאוריות שעיצבו אנתרופולוגים שונים על מנת להסביר כיצד פועלות תרבויות בכלל ותרבויות ספציפיות בפרט. נכיר מקרוב את דרכי הייצוג של הידע האנתרופולוגי במחקרים ובמאמרים, כיצד חושבים ומתארגנים בני האדם ונבחן את הנושאים והגישות התיאורטיות השונות ויישומיהן. (אנ-1000, אנ-1001, נ"ז 2.5+2.5)
במהלך הקורס נעמוד על יחסי הגומלין המתקיימים בין חיי התרבות לבין העשייה האמנותית, הן כמוסד מאורגן והן כפעולה של יחידים וקבוצות. מתוך התייחסות למימדים של יצירת אמנות פלסטית, קולנוע ומוסיקה (בעיקר) נתוודע למימדים הסימבוליים, הפוליטיים, הלאומיים והצרכניים שנקשרים ביצירת האמנות ומשמשים בכינונה של תרבות. (סצ-1500, נ"ז 2)
הקורס מציג בפני הסטודנטים את עיקרי המחשבה הסוציולוגית מראשית המאה ה- 19 ועד המחצית השניה של המאה ה- 20. הסוציולוגיה מעולם לא התגבשה כמתודה ותיאוריה אחת, אלא צמחה מתוך ויכוח רעיוני בין גישות ואסכולות שונות. בין הנושאים הנידונים בקורס: דימויי החברה השונים שמציעות פרספקטיבות סוציולוגיות שונות, השוני בין הסוציולוגיה האירופאית מהסוציולוגיה האמריקאית, אינדיבידואליזם מתודולוגי, מטריאליזם היסטורי, אינטראקציוניזם סימבולי. (סצ-2000, נ"ז 2)
קורס זה חושף את הסטודנטים למגוון של תיאוריות בסוציולוגיה בת זמננו. באמצעות הרצאות ודיונים, הסטודנטים ירכשו הכרה עם תיאוריות שונות, כגון: פונקציונליזם, בחירה חופשית, ניתוח מסגור, ניאו-מרקסיזם, גלובליזציה ואנטי-גלובליזציה, סטרוקטורליזם, תורת השדות של בורדייה, כוח וידע של פוקו, פוסט-מודרניזם, פוסט- סטרוקטורליזם. (סצ-2001, נ"ז 2)
הקורס עוסק בניתוח התכונות המאפיינות את החברה הישראלית על בעיותיה המיוחדות, החל בתקופה של טרום הקמת המדינה ועד לסוף שנות ה- 90. הקורס מתמקד במבחר שאלות יסוד, כגון: המשכיות ושינוי, יחסי מדינה-חברה, הגירה-עלייה-קליטה, סכסוך, מלחמה וצבא, כלכלה, חברה ושסעים חברתיים. מתוך נקודת מבט הבוחנת תהליכים ומבנים חברתיים שונים הקשורים לשסעים אלו, ניתן לעמוד על המכלול באמצעות נקודות מבט תיאורטיות שונות (חליפין, פונקציונליזם, גישות ביקורתיות). (סצ-3000, סצ-3001, נ"ז 2+2)
הקורס סוקר את התפתחות החשיבה הפמיניסטית מסוף המאה ה- 18 ועד ימינו ואת התיאוריות והפוליטיקה של המיניות. במהלך הקורס יוצגו פרספקטיבות בינתחומיות בלימודי נשים ומגדר. הסטודנטים ידונו במאבקים לשיוויון זכויות לנשים שהתחוללו בארצות שונות בעולם ויבדקו את המשמעות של פרספקטיבה מגדרית בתחומי ידע שונים. (סצ-3500, נ"ז 3)
קורסי חובה – כללי:
הקורס מתמקד בסמסטר א' בכללי כתיבה נכונה בכלל ובכללי כתיבה לפי ה- AAA, ASA, APA בפרט. כללים אלו מהווים את הבסיס לכתיבה אקדמית בתחומי מדעי החברה הרלוונטיים להבעה אמנותית. בסמסטר ב' הקורס מתמקד בסגנונות שונים של כתיבה אותם ניתן לשלב בכתיבה אקדמית ובדרכים שבהן ניתן להפוך את הכתיבה ליצירתית ומעניינת הן עבור הכותב והן עבור הקורא. הסטודנטים ילמדו להתאים את הכתיבה למטרות שונות. (כל-1700, כל-1701, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק במושגים ובתיאוריות ראשוניות בסטטיסטיקה על פי הפירוט הבא: התפלגות
שכיחויות, חוקי הסיגמא, מדדי מרכז, פיזור, מדדים למיקום יחסי, ממוצע משוקלל, השפעה של טרנספורמציה ליניארית על מדדי מרכז ופיזור סולמות מדידה, מתאם פירסון, רגרסיה פשוטה, תורת הקבוצות, קומבינטוריקה, הסתברות, הסתברות מותנית ואי-תלות, התפלגות בינומית והתפלגות נורמלית. (סט-1000, סט-1001, נ"ז 2.5+2.5)
הקורס עוסק בשימושי מחשב בסיסיים בנושאים, כגון: תפישות כלליות, מבנה המחשב, חומרה, תוכנה, רשתות מידע,שימוש יומיומי של טכנולוגיות מידע, שימוש במחשב וניהול קבצים, שימוש במעבד תמלילים, אופן השימוש בגיליונות אלקטרוניים, שימוש במאגרי מידע, מצגות, מידע, אינטרנט, תוכנת browser, תקשורת- דואר אלקטרוני, תוכנות סטטיסטיות והדפסה. (כל-1000, נ"ז 2)
הקורס מקנה כלים בסיסיים לתכנון ולביצוע מחקר בפסיכולוגיה. נדון במטרותיו של המדע ובמושגים בתחום, כגון; קשרים בין תיאוריה לנתונים אמפיריים, ניתוח שונות אפקטים עיקריים ואינטראקציה, שתי גישות למחקר: מערכים ניסויים כנגד מערכים מתאמיים, קונטרסטים וניתוחי המשך, מקסימיזציה של שונות ניסויית ומינימיזציה של שונות טעותית. כמו כן עוסק הקורס בפרדיגמה החשיבתית העומדת מאחורי הגישה האיכותנית למחקר. הקורס מאפשר התנסות בשיטות ניתוח ובעיצוב תוכנית מחקר איכותנית אישית. (כל-2000, כל-2001, נ"ז 2.5+2.5)
הקורס עוסק בשיטות מחקר משולבות ובאופן בו נוצרת השלמה הדדית בין המרכיבים הכמותיים והאיכותניים בשיטות אלו. תבחן הבעייתיות הרעיונית, העומדת מאחורי השימוש בשיטות מחקר משולבות, והנסיונות להתמודד עמה. הסטודנטים יתנסו בבניית שיטות מחקר משולבות, בניתוח נתונים ובהסקת מסקנות מתוך שיטות מחקר משולבות. (כל-2000, נ"ז 2)
בעולם מורכב המשתנה במהירות, מדעי ההתנהגות בוחנים את האופנים שבהם אנו מתקשרים, מתנהלים, מבינים את עצמנו ואת הסביבה ופותרים בעיות העולות בארגון יחסים ותהליכים חברתיים. בקורס יושם דגש על הבנת הזיקה שבין החשיבה הפילוסופית לבין שיטות המחקר האמפיריות במדעי ההתנהגות. תשומת לב מיוחדת תינתן לבחינת הקשר שבין ההקשר החברתי-היסטורי לבין התפתחות גישות תיאורטיות ואמפיריות מובילות במדעי ההתנהגות בתקופות שונות. הקורס יעסוק גם בשיטות לאיתור מידע וספרות האופייניות למדעי ההתנהגות ובשיטות האמפיריות המיושמות על ידי חוקרים בתחום זה. בנוסף, תידון הרלוונטיות של מדעי ההתנהגות להבנה ולפתרון בעיות ודילמות חברתיות. (פל-1800, נ"ז 2 )
הקורס מתייחס בחלקו הראשון לתרבות ולהיסטוריית המערב, למיתולוגיה, לפילוסופיה ולתרבות ביוון העתיקה, לרומא הקיסרית, לנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה, ולתפיסת הסובייקט ברנסנס. בחלקו השני מתייחס הקורס ל"השכלה" ולמהפכה הצרפתית: אידיאולוגיה של חירות ושוויון, מודרניזם ופוסט-מודרניזם בפילוסופיה, במדע, בספרות, ובאמנות (דאדא, סוריאליזם ותיאטרון האבסורד), תחילת הפסיכואנליזה, הצילום וראשית הקולנוע, גלובליזם ותנועות ראדיקאליות: אנרכיזם, ילדי הפרחים, פמיניזם, ואנטי- גלובליזם. (פל-1500, נ"ז 2)
לשחק, להציג ולהופיע הם שלושה מושגי יסוד של אמנויות הבמה, הבונים את הגרעין הרעיוני והאמנותי דרכו ניתן להבהיר ולהבין את עקרונות ההבעה הבימתית. אולם מושגים אלה 'חרגו' מתחום התיאטרון והם מתפקדים גם כדימוי ומטאפורה בתיאוריות שונות של מדעי החברה, המסבירות תהליכים כמו הבנייה של זהות ואינטראקציה בינאישית. הקורס מתמקד בבחינת היחס בין מושגים אלה, משני כיוונים: תיאטרון ומדעי החברה, במהלך כולל שינוע מן התיאטרון למדעי החברה וחזרה לתיאטרון. (הב-1510, נ"ז 2)
מושג ה"יצירתיות" הצטמצם ברובו לתחום האמנות. קורס זה מקדם גישה שונה: היצירתיות כמהות ויכולת אנושית הקיימת בכל אדם וכחלק מהמרקם החברתי האוניברסאלי. גישה זו ליצירתיות גם מרחיבה את אפשרויות בחינתה, כולל אך גם מעבר, לביטויה האמנותי ומדגישה את קיומה ותהליכיה כפי שהיא קיימת בחיי היום-יום, בהתנהגות אישית, בינאישית, בקבוצות, בארגונים בתרבות ובחברה בכלל. (פל-1520, נ"ז 2)
הביטוי העצמי בדיבור אינו נובע מאליו, אלא עובר דרך מסננת של ניסוח גופני ומילולי. הדיבור הוא עובדה כמו הדבר עליו מדובר ויש לו חוקים וגם פואטיקה, מודעת או לא. לפואטיקה הזו של הדיבור אפשר לקרוא גם פה-אתיקה, כלומר האופן בו הפה מכוון בדיבור, איך הדובר מכונן/מאפנן את דיבורו להיות "דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו", כלומר, להשתמש באופן אפקטיבי בכלי הדיבור. הקורס מתמקד בניסוחים שונים של פואטיקה מתקופות שונות כדי לפרוש את האפשרויות ואת השילובים ביניהן, ויציג את הצד הפואטי- האסתטיקה והאתיקה של הדיבור, הקשר בינו לבין מושג העצמי והביטוי העצמי, הצד המאגי והתרפויטי של הדיבור, פואטיקות שונות של דיבור וביטוי עצמי באסכולות מסוימות, מן המקרא ועד פוסט-מודרניזם. (הב-1520, נ"ז 2)
ב. סמינרים
הקורס עוסק בתרומתן של תיאוריות פסיכואנליטיות לנושא התפתחות החשיבה. הוא מתמקד במודל הקלאסי של פרויד ותפיסתו לגבי תהליכים ראשוניים ומשניים, בתרומתם של הוגים מזרם יחסי האובייקט (קליין, ביון ווינקוט) ובהתנגדות לחשיבה ומשמעותה להתפתחות האנושית. הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (פס-4550, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בתיאוריות יחסי האובייקט המדגישות את האובייקטים המופנמים בנפש האדם כמעצבים את יחסיו עם עצמו וסביבתו, את תהליך היווצרותם ואת האינטראקציה ביניהם לבין דמויות חיצוניות מהמציאות. נבחנת תיאוריית העצמי המדגישה את יצירת דמות העצמי של האדם בתוך נפשו ואת המאבק לשמירת ערכה של דמות זו, כמניע המשמעותי בחיי האדם. הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (פס-4560, נ"ז 2+2)
סמינר עיוני המתמקד בהיבטים התיאורטיים והאמפיריים של יחסי אימהות ובנות. הנושאים שיידונו בסמינר כוללים יחסי אם-בת – עוצמה ומורכבות, אימהות – מיתוסים וסטריאוטיפים, פיתוח הזהות דרך הקשר עם האם, הקונפליקט בין הענקה ואוטונומיה, הגוף כמקשר ומפריד בין אימהות ובנות, קשר בין נשים בוגרות ואימהותיהן, יחסי אימהות-בנות בראייה רב-תרבותית. הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (פס-4590, נ"ז 2+2)
הקורס מציג חשיבה תיאורטית ומחקרית-עדכנית, אודות תופעות הטראומה והפוסט-טראומה ומשמעותן. הסטודנטים יתוודעו לזרמי החשיבה השונים (דינמיים, קוגניטיביים-התנהגותיים ומערכתיים) סביב התגובה לטראומה וההתמודדות עמה. הקורס סוקר סוגי טראומות שונים, כגון: טראומות של גיל ילדות, טראומות השואה, אבל, אובדן ועוד. הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (פס-4510, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בדרכים בהן תרבויות שונות מבינות את הסביבה, מנצלות, מזהמות, משמרות ומטפלות בה וכיצד אחדות מהן מושפעות מהסביבה יותר מאחרות. בקורס יידונו היבטים עכשוויים באקולוגיה, קשרים רגשיים ודתיים של תרבויות לסביבתן, הקשר לתנועות מחאה חברתיות, פמיניזם, טקסים, תזונה, חולי, הגירה ופליטות. קורס הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת עבודת המחקר בסיום הקורס. (אנ-4500, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בחשיבה הסוציולוגית-מודרנית, תוך התמקדות בהופעת העיר ובמימד הטריטוריאלי המונח ביסודה של מדינת הלאום. ייבחנו השינויים המרחביים הקשורים בקפיטליזם המאוחר, בגלובליזציה ובתרבות פוסט-מודרנית, וייבחנו היחסים החברתיים ויחסי האי-שיווין במרחב תוך דגש על ההקשר הישראלי. הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (סצ-4500, נ"ז 2+2)
הקורס בוחן את סוגיית "הזרות", מושגים ומצבים הקשורים אליה. למשל: מעמדו החברתי והאפיסטמולוגי של הזר, יחסיו עם הקהילה, מדינת הלאום ועוד. במסגרת קורס זה, יקראו הסטודנטים טקסטים המציעים גישות תיאורטיות שונות במסגרת החשיבה הסוציולוגית והאנתרופולוגית. הקורס עוסק ב"זר" כטיפוס ייחודי, לאור נוכחותם המוגדרת של "זרים" כמהגרים, תיירים, פליטים, אנשי עסקים וכו'. דגש מיוחד יושם על צמיחתן של קטגוריות "זרות" ושייכויות דיאספוריות וטראנסלאומיות. הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (סצ-4550, נ"ז 2+2)
הקורס סוקר את השתלשלות ההתיחסות לגוף האנושי החל מהנצרות המוקדמת ועד לשיח הסוציולגי העכשווי העוסק בגוף. במהלך השיעורים נעסוק במרכזיות ובהבנת הגוף הנשי על פני מרחב וזמן ובהבנת המעמד החדש של הגוף הנשי והגברי בעידן טכנולוגיות רבייה חדישות. כמו כן, הסטודנטים ינתחו מצבי גוף באמצעות המודלים התיאורטיים שיילמדו בקורס בנושאים: הפרעות אכילה, תרבות מכוני הכושר, גיל המעבר ועוד. הסמינר מתמקד בעבודה מחקרית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (סצ-4560, נ"ז 2+2)
הקורס עוסק בהיכרות וניתוח תופעות חברתיות ישראליות מנקודות מבט שונות: אלו המציגות את הקול ההגמוני ואלו המציגות קולות אלטרנטיביים. הקורס משלב הרצאות וקריאת חומר תיאורטי תוך דגש על התנסות חווייתית באמצעות ייצוגים שונים, בעיקר סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים, כמו גם קטעים מספרים וממקורות עיתונאיים. במפגשים ננתח את התופעות החברתיות מנקודת מבט פסיכולוגית חברתית. העבודה בקורס תעשה ברמה אישית, בעבודה בקבוצות קטנות ובמליאה, תוך דגש על השתתפות דינמית של הסטודנטים. (סצ-4590, נ"ז 2+2)
התופעה המרתקת של הקניית יכולת הגדה לגוף ובו-בזמן השתקתו, מתגלה כמגמה חוזרת וכאחד הצירים המרכזיים של חקר התקשורת הא-מילולית. הסמינר מתמקד בתופעה זו תוך קישור בין תיאוריות של תקשורת חברתית לבין חקר ההבעה הגופנית ביצירה האמנותית. שתי פרספקטיבות המאירות אחת את השנייה, חושפות רבדים משמעותיים של מבעי-הגוף, ומגלות נדבכים של דיבוריות ודוממות, הגדה והשתקה. קורס הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (הב-4070, נ"ז 2+2)
החל משנות ה- 70 של המאה ה- 20 יוצרת פינה באוש תיאטרון-מחול המשלב בין אמנות התנועה של הריקוד, לאמנות המילה והפעולה של התיאטרון, ויוצרת קולאז' תיאטרוני ייחודי. ייחוד יצירתה אינו משתקף בשפה האמנותית בלבד, אלא מתבטא גם בעמדה בעלת תודעה חברתית המגיבה לערכים תרבותיים מקובלים. יצירתה של באוש חוזרת ומעלה ביקורת חריפה כנגד מצבים חברתיים תוך חתירה תחת אידיאולוגיה תרבותית מנחה, דרך עיסוק בנושאים בעייתיים. הסמינר פורש את תהליך ההבנייה של השפה האמנותית הייחודית לבאוש, ובוחן כיצד שפה זו מהווה אסטרטגיה אמנותית המציגה מצע רעיוני, חברתי ותרבותי המבקר עמדות מקובלות ומפריך אידיאות מוסכמות.
קורס הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (הב-4080, נ"ז 2+2)
במרכז הסמינר תעמוד הבחנת היסוד בין האינטימי לציבורי והשלכותיה ותיבחנה גישות ללימודי התרבות והדואליות האמנותית של 'אינטימיות-ציבורית', לאור תיאוריות חברתיות. תוצגנה מספר שאלות מפתח: האם אינטימיות היא תכונה של אישיות, תכונה של יחסים בינאישיים, או מאפיין של אינטראקציה חברתית? מה בין אינטימי וציבורי? מהם התפקידים החברתיים-תרבותיים של הבחנה זו? כיצד נבנים ומעוצבים ייצוגים אמנותיים של אינטימיות ואיך אלה בונים ייצוג של סובייקט פרטי וציבורי? הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום הקורס. (הב-4090, נ"ז 2+2)
הקורס חוקר את הקשר בין סיפור בכלל וסיפור חיים בפרט, לבין פסיכולוגיה והספרות התיאורטית הקיימת. הסטודנטים ייחשפו לגישות הנרטיביות הדומיננטיות בתחום, כגון: פרויד, אלמס, ברונר, מקאדמס גוסלסון, בילו, ספנס וליבליך. במחצית השנייה של הקורס הסטודנטים יכתבו את העבודה הסמינריונית על סיפור חיים, אותו יתבקשו לנתח בכלים של אחת הגישות הנרטיביות, אשר הוצגו בקורס. בשיעורים האחרונים יציגו הסטודנטים כרפרט את תוכנית העבודה וחומר הרקע של כל אחד מהם. (הב-4060, נ"ז 2+2)
הקורס מתחיל בבחינה של המעבר מחברה מסורתית למודרנית. נסקור את עמדתם של הוגי דעות קלאסיים על אודות מעבר זה, תוך שימת דגש על הציפיות מהמבנה החברתי והתרבותי המודרני. את מרבית הקורס נקדיש לבחינת עמדתם של הוגי דעות ביקורתיים בני זמננו. במוקד הדיון הביקורתי נבחן את הפער בין חזון החברה המודרנית לבין המציאות. בחינה זו תעשה תוך התייחסות להקשרים הבאים: מוסיקה- שירי מחאה/אהבה, קולנוע, פרסום ואמנות. הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת העבודה הסמינריונית בסיום. (סצ-4580, נ"ז 2+2)
סרטים מצוירים נתפסו בתחילת דרכם כאמצעי בידורי בלבד. מגמה זו השתנתה וכיום רואים בסרטים אלה גם אמצעי להעברת מסרים חברתיים שונים. הקורס מקנה כלים תיאורטיים באמצעותם ניתן לעמוד על מסרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים, אשר באים לידי ביטוי באופן גלוי ו/או סמוי בסרטים מצוירים. במהלך הקורס ננתח סרטים מצוירים אחדים של וולט דיסני ונחשוף את המסרים אשר באים לידי ביטוי בסרט. קורס הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת עבודה בסיום הקורס. (סצ-4570, נ"ז 2+2)
הקורס נועד למיקוד תשומת הלב בשפה, בניסוח, באמירה, במוסיקה, ביצירת דימויים, ביחס בין אמירה אישית לבין טיעון אובייקטיבי, באינטרטקסטואליות, בהשפעת התקופה על הכתיבה, במקוריות ועוד. הכוונה היא לקרוא טקסט קאנוני, למשל: ספר מקראי כמו ספר בראשית, קהלת ושיר השירים ולידו טקסט אקדמי, כמו "החשיבה הפראית" של קלוד לוי שטראוס, המניפסט הקומוניסטי של קרל מארקס, או "המאויים" של זיגמונד פרויד. הסמינר מתמקד בעבודה עיונית עם דגש על עבודה עצמאית של הסטודנט והצגת עבודה בסיום. (הב-4050, נ"ז 2+2)
ג. קורסי מבוא לאמנויות:
הקורס מוקדש לעיון בציוני דרך עיקריים בתולדות האמנות המערבית, מאז המאה ה- 7 לפנה"ס ועד ימינו. הדיון הינו כרונולוגי במהותו והלימוד בכל אחד מהפרקים יתקיים תוך בחינת זיקתה של האמנות הן לאירועים, למהלכים ולהלכי הרוח התקופתיים (ובמקרים מסוימים גם לעולמו הפרטי של היוצר) והן לאמנות העבר. לשון אחר, יצירות מתחומי הציור והצילום, הפיסול והאדריכלות תיבחנה בהקשרים השונים. (הב-2010, נ"ז 2)
הקורס מתמקד בהוראת העקרונות האסתטיים והמאפיינים האמנותיים של בלט ומחול, דרך לימוד היסטורי של השינויים בתפיסת המבע התנועתי והקומפוזיציה המחולית, החל מהרנסנס האיטלקי ועד למחול הפוסט-מודרני. הקורס בנוי כרונולוגית ותוך התמקדות בצירי מפתח היסטוריים ורגעי מפנה באמנות הריקוד. הלמידה מכוונת לגילוי והבנה של ההקשרים ההדוקים בין שינויים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים לבין היווצרות השפה, הז'אנרים והסגנונות של בלט ומחול. בקורס תתקיימנה הרצאות פרונטאליות, וכן דיון וניתוח כיתתי מבוסס קריאה וצפייה ביצירות: מצגות חזותיות, הקלטות של יצירות, וסרטים דוקומנטריים על ריקוד, בלט ומחול. (הב-2020, נ"ז 2)
הקורס סוקר את התפתחות המוסיקה על ידי דוגמאות נבחרות המייצגות את האוצר העצום של מורשת המוסיקה, החל מהעת העתיקה, דרך תולדות המוסיקה המערבית (מימי הביניים והרנסנס ועד למאה ה-21) ועד המוסיקה היהודית והישראלית. בקורס תתקיים גם האזנה מודרכת תוך שימת דגש על: יוצרים וצורות מוסיקליות, מבצעים, מהויות אסתטיות, סגנונות, זרמים ותהליכים היסטוריים ויצירתיים. ההאזנה תהווה בסיס להרצאה, לשיחה ולדיון בכיתה. (הב-4010, נ"ז 2)
הקורס עוסק בהיסטוריה של הדרמה והתיאטרון, ומתייחס ליסודות של השפה התיאטרונית בהקשר היסטורי ותיאורטי. המהלך בקורס הוא כרונולוגי וסוקר את הסוגים השונים של התיאטרון בתקופות השונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים. דגש מושם על ההקשר החברתי והתרבותי של העשייה התיאטרונית תוך בחינת הדרכים בהן המצב ההיסטורי, המוסכמות החברתיות והערכים התרבותיים השפיעו על תפיסת התיאטרון ועל אופני ההבעה הדרמטיים והבימתיים. (הב-2000, נ"ז 2)
ד. קורסי בחירה
הקורס עוסק בהיבטים פסיכולוגיים והתנהגותיים של שיפוט וקבלת החלטות. במסגרתו יוצג המודל הנורמטיבי-רציונלי של קבלת החלטות, כמו גם מודלים תיאורטיים, מושגי יסוד וממצאים מחקריים הקשורים לתהליכים הקוגניטיביים המעורבים בשיפוט ובקבלת החלטות. בקורס מיושם דגש על התנאים בהם שיפוטים והחלטות אנוש אינם אופטימליים, ומדגימים סטייה מן המודל הרציונלי-נורמטיבי. נדון בהשלכות של הנלמד לתחום האישי והבינאישי על היבטיהם הפסיכולוגיים. (פס-2520, נ"ז 2)
הקורס עוסק בהבנת הדיסציפלינה של מדיניות ציבורית והקשרה לתחומים אחרים במדעי החברה. במהלך הקורס תוצגנה גישות שונות ומניעים משפיעים במדיניות ציבורית: אינטרס אישי, רוח ציבורית והזדהות עם קבוצה. כמו כן, תידון שאלת הנורמות במדיניות ציבורית, הבירוקרטיה והתרבות המנהלת וכן היסודות של מדיניות ציבורית מוצלחת. (סצ- 3530, נ"ז 2)
הקורס עוסק בהיכרות עם תיאוריות מובילות בעבודה קבוצתית ועם מודלים לאבחון קבוצה. במהלך הקורס תתאפשר למידה פרונטאלית בצד התנסויות ב"כאן ועכשיו" של הקבוצה על מנת להתוודע לתהליכים מרכזיים המאפיינים עבודה קבוצתית. במהלך הקורס ייבחנו תופעות בחיי קבוצה, תפקידי המנחה והיערכות להקמת קבוצה. (פס-2800, נ"ז 2)
הקורס מונחה כמעבדה התנסותית שבה המשתתפים ילמדו על תהליכים של תקשורת ושל השפעה קבוצתית, תוך כדי הגברת המודעות לעצמם וחידוד רגישותם לאחר. תעשה בדיקה, הכרה והבנה של רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה, בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה והקבוצה על הפרט. במהלך הקורס יתוודעו הסטודנטים למושגים של יחסים בינאישיים בקבוצה, כגון: דפוסי כח, תוקפנות, אמון, אינטימיות ותקשורת ויכירו תהליכים קבוצתיים הקשורים בסמכות, לכידות, התנגדות ותת-קבוצות. (פס-2810, נ"ז 2)
הקורס עוסק בסוגיות של הבניית התפקידים ומעמד נשים לעומת גברים בתחומי החיים השונים בחברה הישראלית: המשפחה ומבנה המשפחה, הכלכלה ושוק העבודה והקריירה ונשים בפוליטיקה, בחינוך ובצבא. במהלך הקורס תידון התגבשות מעמד האישה במסגרות הפוליטיות, התעסוקתיות והקהילתיות בישראל באמצעות בחינתו של ידע פמיניסטי ביקורתי. (סצ-2540, נ"ז 2)
הקורס עוסק בבחינת מושגים עיקריים של המודרניות והמודרניזם, מתוך נקודת המבט של התובנות העכשוויות אודות המודרניות והתפיסות הפוסט-מודרניות, ובודק את התחומים והגבולות של "המודרניות" כמושג אנאליטי. במהלך הקורס תיערך סקירה של תיאוריות סוציולוגיות אודות החברה המודרנית ותהליכים של תמורות במאה ה- 20 בהתייחסות לתיאוריות עכשוויות בולטות, כגון אלה של פוקו, ליוטר, בודריאר ועוד. (פל-2500, נ"ז 2)
הקורס מציג בפני הסטודנטים גישות תיאורטיות לחקר טקסים בתרבויות עולם ומעמיק אל השלבים השונים של טקסי מעבר: טקסי בראשית החיים, שמחות החיים וקץ החיים. הקורס דן במונחים כמו לימינאליות, קומיוניטאס ואנטי-קומיוניטאס, סמלי מפתח וניגודים בינאריים. במהלך הקורס ידונו הדמיון והשוני בין מאגיה לרפואה, שאמאניזם ודת וחברות שבטיות אל מול חברות מודרניות. (אנ-3500, נ"ז 2)
הקורס עוסק בתחום הכאב והמתח ובהבנת מנגנונים עצביים בכלל ואלו העומדים בבסיס התופעות הללו בפרט. הקורס מציג את מבנה ותפקוד מערכת העצבים האוטונומית והסטודנטים מתוודעים למערכות מודולטוריות, סוגי אישיות וסטרס ולמערכת הכאב (מבנה ותפקוד). כמו כן, יידונו ההקשרים שבין כאב ומתח ומשמעותם והסטודנטים יתנסו בהרפיה, בדמיון מודרך ובהומור להפחתת מתח וכאב. (פס-3500, נ"ז 2)
הקורס מציג בפני הסטודנטים את עקרונות החשיבה הבודהיסטית ואת האופנים בהם ניתן ליצור דיאלוג בין חשיבה זו לחשיבה פסיכולוגית בת זמננו. הסטודנטים יתוודעו לדיאלוגים שבין הבודהיזם והחשיבה הפרוידיאנית, הקלייניאנית וזו של באן ויערכו היכרות עם אסתטיקה בודהיסטית ועם האמנויות. (פס-3510, נ"ז 2)
הקורס עוסק בפיתוח מיומנויות לתקשורת בין-תרבותית, קשר וגשר של חברה נשית על בסיס זהות נשית קולקטיבית וקשר לארץ ולמקום, תוך שימוש בכלים יצירתיים. במהלך הקורס תיבחן השפעת האישה על סביבתה – המשפחתית, החברתית והתרבותית בישראל וכן תפקוד ותפקיד האישה בתרבויות השונות. בנוסף, יידונו בקורס נושאי זהות נשית, זהות תרבותית, ערכים – נורמות והתנהגות (השונה והמשותף) ושיוויון ואי-שיוויון במעמד המגדרי והמשפחתי. (אנ-2510, נ"ז 2)
הקורס מציג את השאלות העיקריות שמעלה האנתרופולוגיה לגבי מגדר ומיניות. הקורס בוחן את ההבדל בהתייחסות של תרבויות שונות לגברים ולנשים ודן במאפיין את מערכות היחסים שבין גברים לנשים בתרבויות הללו. ניתוח היחסים בין תרבות ובין מעמד האישה/הגבר יסתמך על ממצאים עובדתיים לגבי מוסדות תרבותיים וסיטואציות תרבותיות. (אנ-2500, נ"ז 2)
הקורס עוסק ביחסי גומלין ארגון-חברה: כיצד משפיעים גורמים חברתיים על עיצובם של ארגונים המתפתחים בחברה נתונה וכיצד משפיעים הארגונים עצמם על החברה והתרבות בה הם צומחים. במהלכו, יתוודעו הסטודנטים להתנהגות האנושית במסגרות ארגוניות, תוך התמקדות במציאות הישראלית: פיתוח קריירה, סגנונות מנהיגות וניהול קונפליקטים. (סצ-3510, נ"ז 2)
הקורס עוסק בתא המשפחתי כפי שהוא משתקף בתקופות ובתרבויות שונות ובמעברים שבין הגישה המסורתית לגישה המודרנית והפוסט-מודרנית. כמו כן, ייבדקו היבטים אתיים של טכנולוגיות הרבייה החדישות, אימוץ, משפחות חד-הוריות ומשפחות חד-מיניות. (סצ-2520, נ"ז 2)
הקורס עוסק במושגי יסוד בפסיכולוגיה חברתית, ביניהם: קבוצה, צוות, דיסוננס קוגניטיבי וייחוס וכן במושגי יסוד במחקר; ניסוי, ראיונות ושאלונים, תצפיות שדה וניתוח ודיווח על ממצאים. הקורס מאפשר לסטודנטים להכיר את השדה המחקרי ואת עבודת המחקר ולהשתלב בפרויקט מחקרי פסיכולוגי. בחלקו השני מושם דגש על ההתנסות הממשית במחקר, תוך לימוד דרכים לניסוח מטרות מחקר, הגדרת שאלות מחקר ספציפיות, איסוף מידע, בניית ראיונות ותצפיות וניתוח איכותני של מידע. (פס-4800, נ"ז 2)
הקורס עוסק במעמדו של הגוף בתרבות המערבית ובוחן את ההבניות התרבותיות שבתוכן הוא מתפתח ומתעצב. הקורס מתמקד בהיבטים החברתיים והתרבותיים של הגוף כפי שהם באים לידי ביטוי במופעיו ובייצוגיו בתחומים שונים: מיתוסים מכוננים, יצירה ספרותית, אמנות פלסטית, קולנוע, צילום, מחול, תקשורת ופרסום. על בסיס ייצוגים אלה מתכוון הקורס לפתח דיון ביקורתי בסוגיות המרכזיות בחקר התרבותי/חברתי של הגוף, תוך הישענות על ארבעה תחומי שיח עיקריים: ביקורת תרבות, סוציולוגיה, אמנות וספרות. (הב-4045, נ"ז 2)
המושג "מתנה" הוא מושג ראשוני שאפשר למצוא אותו בכל חברה ותרבות אנושית. החליפין בין אנשים וקבוצות המבוסס על עיקרון השונה, ממסחר ומדגיש את צד הקשר החברתי והאקט של רצון טוב והענקה לזולת על חשבון העצמי. הצד הפולחני של מתנה על צורותיו המרתקות – כמו "טבעת הקוּלָה", ה"פוטלאץ'", הנדבנות, התרומה, ועוד, מתקשר עם האקט האמנותי והאקט הטיפולי, בהם אי אפשר לחשב את הנתינה במונחים מסחריים, אלא למנות את התופעה כחלק מהתחייבות אתית אנושית לזולת. הקורס יסקור את תורות המתנה השונות ממאמרו הקלאסי של מרסל מוס בתחילת המאה ה- 20 ועד ז'אק דרידה ואחרים בסופה. (אנ-2520, נ"ז 2)
הקורס עוסק ביחסי הגומלין שבין חברה לסביבה תוך פיתוח דרכי חשיבה מגדריות וניתוחן. נשים נתפסו בחשיבה ובתרבות המערבית כמזוהות עם הגוף ועם האדמה והטבע, בניגוד לגברים שזוהו עם האינטלקט, הרוח והתרבות. במהלך הקורס נבחן כיצד התפתחה צורת מחשבה זו וכיצד שימשה לקיבוע נחיתותן של נשים ושל הטבע ולהצדקת הצורך בשליטה, ריסון וביות. (סצ-2560, נ"ז 2)
הקורס סוקר תיאוריות רלוונטיות להסברת אי שוויון חברתי ועוסק בניתוח סוגיות המייצגות אי-שוויון זה: העוני בישראל, נחיתותן של נשים יהודיות וערביות וחוסר ייצוגן במערכות העוצמה בחברתנו. הקורס מציג מודלים של גישת הקונפליקט והגישה האלטרית, הפלורליסטית והגישה הפונקציונאלית וכן מודלים המסבירים ניעות חברתית. הסטודנטים יבחנו תיאוריות אלה נוכח המציאות הישראלית. (סצ-2510, נ"ז 2)
הקורס סוקר את הקשרים בין מקצועות הבריאות והעולם החברתי ומנסה לפענח ולהבין את מערכת הקשרים הסבוכה הזו, הנוצרת בין "חברה" ובין "בריאות". בחלקו הראשון יידונו צמיחתם של מקצועות הבריאות, בדרכים שבהם הוגדרו "חולי" ו"מחלה", "חיים" ו"מוות" על ידי מערכת הבריאות, בעולם החברתי של אנשים בעלי מוגבלויות וביחסים הנפתלים בין בריאות, גוף ועולם הדת. בחלקו השני הקורס מתמקד בשאלות הקשר בין בריאות ובין סוגים שונים של אי-שוויון. (סצ-4520, נ"ז 2)
במהלך הקורס נעמוד על יחסי הגומלין המתקיימים בין חיי התרבות לבין העשייה האמנותית, הן כמוסד מאורגן והן כפעולה של יחידים וקבוצות. מתוך התייחסות למימדים של יצירת אמנות פלסטית, קולנוע ומוסיקה. נתוודע למימדים הסימבוליים, הפוליטיים, הלאומיים והצרכניים שנקשרים ביצירת האמנות ומשמשים בכינונה של תרבות. (סצ-4530, נ"ז 2)
הקורס עוסק ביצירות הראייה- Showing (מימזיס) וביצירות הגדה Telling (דיגסיס) וסוקר את יחסי גוף-זהות באמנות, תוך שימוש בתיאוריות סוציולוגיות עכשוויות. במהלך הקורס ייבחנו ייצוגים מגדריים ביצירות אמנות, בטקסטים ובמיצגים. בחלקו האחרון יעסוק הקורס באמנות נשית וביחסי גוף-זהות כפי שעולים ביצירות של נשים. (סצ-4540, נ"ז 2)
מאז אפלטון ידועה זיקתה של האמנות לחברה, אך רק מראשית המאה ה- 19 החל להתפתח שיח תיאורטי רחב אודות השפעתה של המציאות החברתית-פוליטית על האמנות ותפיסתה כמוסד חברתי. הקורס עוסק בהיבטים הסוציו-אסתטיים של יצירת האמנות ובוחן באמצעות מודל מרכז-שוליים את היחס בין הפן החברתי-פוליטי לפן האמנותי-אסתטי תוך התבססות על דוגמאות מפתח מהאמנויות השונות. במהלכו הקורס מתמקד בתיאטרון הישראלי משנות ה- 70 של המאה ה- 20. הקורס דן בהשפעתם של תהליכים ומאבקי כוח חברתיים-פוליטיים-תרבותיים חוץ אמנותיים והשפעתם על יחסי מרכז ושוליים בשדה התיאטרון בישראל. (הב-3150, נ"ז 2)
פילוסופיה של האמנות
קורס הבוחן את הגישות המרכזיות לסוגיות העיקריות שבהן עוסקת הפילוסופיה של האמנות. נפתח בסקירת עמדות שונות לגבי שלוש שאלות היסוד הבאות: א) מהי הפילוסופיה של האמנות? ב) האם יש משמעות למושג אמנות במובן כלל האמנויות, או שיש להתייחס לכל אמנות בנפרד? ג) איזה סוג שאלות ניתן לברר במסגרת הפילוסופיה של האמנות? לאחר מכן נבחן גישות שונות ביחס לסוגיות הבאות: א) הגדרת האמנות. ב) ההתנסות האסתטית בהקשר לאמנות. ג)השיח על אודות אמנות ולשון הביקורת. (פל-3150, נ"ז 2)
קורס הסטודיו מקנה בסיס להבנת מקצוע הרישום ומלמד מושגי יסוד בו ומחדד את יכולת ההתבוננות של הסטודנטים בסביבה ובפרטים בתוכה. בקורס יפתחו הסטודנטים יכולת המחשה תלת-מימדית תוך שימת דגש על מאפייני שפת הרישום-קו וכתם- ועל יחסי גודל, קומפוזיציה ופרספקטיבה. במהלך הקורס הסטודנטים גם יתנסו בטכניקות רישום שונות ובסוגי רישום שונים: ריאליסטי, רישום טבע, דומם וחללים שונים. (הב-1000, נ"ז 2)
הקורס מרחיב את מושגי היסוד וטכניקות הרישום בחומרים שונים ושיטות שונות, בדגש על דרכי הבנייה של קו אישי.הסטודנטים יעמיקו את היכרותם עם מושגי יסוד וטכניקות בשפת הרישום, תוך התמקדות על חוקי הפרספקטיבה ועל אופני הרישום של הגוף האנושי. הסטודנטים יתנסו בעבודת הרישום מתוך הרגש, היד והנוש, במטרה להפוך אותו לאמצעי הבעה. (הב-1100, נ"ז 2)
קורס הסטודיו משלב בין עבודה בקבוצה להנחיה אישית, ובמהלכו יתוודעו הסטודנטים לכלי המבע הראשוניים של הציור. במרכזו לימוד ועבודה עם חומרי יסוד ומושגי יסוד של ציור בדגש מיוחד על מצע הציור ופלטת הצבעים, הכוללים: מצעי ציור שונים, פלטת הצבעים, סוגי צבע שונים, עבודה עם מכחולים, עבודה בשכבות. הסטודנטים יכירו ויפתחו מושגים בציור, ותפישה מרחבית וילמדו להתבונן בו ולפתח תיאוריה רלוונטית. (הב-1200, נ"ז 2)
הקורס יעסוק בשכלול, הרחבה והעמקה של ידע ומיומנויות שנרכשו בקורס המקדים בציור- יסודות, תוך הכוונה לפיתוח המודעות לתהליך היצירה ולשפה האישית. במרכזו פיתוח השפה הצבעונית, שכלול הפיגורציה למיניה, חיזוק מודעות ומיומנות עבודה עם נפח, מסה ומירקם. במהלכו נלמד יישום טכניקות וגישות עבודה שונות כמו ציור מתוך התבוננות, ציור מודל, קולאז', דימוי פיגורטיבי ודימוי מופשט. (הב-2300, נ"ז 2)
הקורס מאפשר היכרות ראשונית עם החשיבה והעשייה הפיסולית וחושף את הסטודנטים למגוון עשיר של חומרים ולעבודה על תלת מימד כשפה עצמאית. בקורס נבדוק את מושגי הפיסול בהקשרם החומרי ונלמד כיצד החומר משרת את האמירה/הרעיון. נעסוק בנושא החומר כנקודת מוצא, הפשטה וטקסטורה, נתנסה במגוון טכניקות דרך חומרי גלם שונים ונלמד ליישם ולעשות שימוש נכון בחומרים למטרות פיסוליות ספציפיות. (הב-3200, נ"ז 2)
קורס זה נועד לפיתוח ושכלול יסודות הפיסול שנלמדו: חיזוק והעמקה של הידע ומיומנויות העבודה עם חומרים ובטכניקות פיסוליות שונות, תוך הדגשת המעבר מחומר וטכניקה לרעיון, והתרכזות בדימוי הפיסולי ויחסי גוף-אובייקט-חלל. הקורס מהווה מסגרת חשיבה, עבודה ודיון בעבודות הסטודנטים ופיתוח מודעות לתהליכי היצירה. המפגשים בקורס בנויים על עבודה מעשית בסטודיו ובבית, הנחיה אישית, דיון בתרגילים וניתוח עבודות. (הב-3300, נ"ז 2)
קורס הסטודיו מקנה בסיס להבנת אמנות רב תחומית ומיצב. בקורס יעבדו הסטודנטים במדיות ובחומרים שונים. נבדוק את אפשרויות המעבר בין המדיות והחומרים, ואת שילובם לכדי יצירה אחת. נבדוק מושגים כגון: דימוי חזותי ומילולי, חומריות, מקום, חלל, בהקשר של מרחבי עבודה שונים, ונשים דגש על יצירת מציאות אישית חדשה בחלל נתון. (נ"ז 2)
בקורס לומדים הסטודנטים את המימדים הבסיסיים של תנועה ומחול, מתנסים ומטפחים מיומנויות וגישות למחול-אימפרוביזציה כאמנות מופע בת-זמננו. הדגש הוא על היכולות התנועתיות והיצירתיות של הרוקד ובמיוחד על ההיבטים התקשורתיים והדיאלוגיים של הריקוד: ריקוד עם פרטנר, עם צוות ועם קבוצה, במגוון של תבניות וגישות. (הב-1010, נ"ז 2)
קונטקט- אימפרוביזציה היא טכניקה המאפשרת למידה של הרוקד את התכונות הבסיסיות ביותר של גופו ותנועתו, בסביבה משחקית, משתעשעת וחוקרת. זוהי אמנות-מופע וצורת מחול חוקרת ודיאלוגית המשחקת במסה, מומנטום וגרביטציה, יכולת הקשבה, סקרנות, שיתוף-פעולה, אמון, כבוד-הדדי ואחריות-אישית יחד עם הנכונות לקחת סיכונים ולבחון גבולות. הקורס יטפח למידה של הגוף החי והנע ויקדם יכולת תנועתית יעילה ומשוכללת. הסטודנטים יתנסו בהיבטים ובתבניות-מופע שונות של קונטקט-אימפרוביזציה וירקדו ב-Jam-Sessions ובמופעי-סטודיו. (הב-1110, נ"ז 2)
שיעור טכניקה בסגנון מודרני-עכשווי. מבוסס בעיקר על המתודה של מרס קנינגהם התופשת את הגו ומערכת היציבה כבסיס העיקרי לתנועה במרחב. התנועה בשיעור תתבצע במבנים, בכיוונים ובקצבים שונים. הוריאציות הריקודיות תהיינה מורכבות משינויים חדים בחזיתות הגוף הנע בחלל ובמקצב משתנה בהדגשיו ובמהירותו. שילוב סגנונות נוספים מהמחול המודרני ילווה את ההוראה הפעילה במטרה לחזק, לשפר ולשכלל את היכולת הריקודית של המשתתפים עד להעצמת השליטה ויכולות ההבעה הגופנית שלהם לכדי טכניקה שיש בה כוח, מהירות ודיוק. (הב-1210, נ"ז 2)
שיעור המשך בטכניקה ומיומנויות מחול שנועד לשכלל מיומנויות תנועה מולדות ונרכשות תוך התמקדות במורכבות תנועתית במרחב האישי והכללי. בדגש מיוחד על פיתוח מיומנויות התנועה בחלל תוך תפישת ה"אני" הרוקד כמרכז לביטוי מורכב ורב-פנים, והעמקת כישורי התנועה מהמרכז האישי אל המרחב הכללי. בקורס תתקיים הדגמה והוראה פרונטאלית של תרגילים בעמידה במרחב האישי ודרישה לביצוע תוך חיקוי, שינון ועיבוד אישי וכן הוראת תרגילים שאורכם, הדינאמיקה והפעולה המרחבית שלהם משתנים והוראת תרגילים מורכבים לפיתוח קואורדינציה. (הב-2310, נ"ז 2)
ריקוד הפלמנקו התפתח בזיקה ישירה לעולם ערכי-אידיאי של התרבות הצוענית- ספרדית, ומשקף במבע הייחודי שלו ערכים חברתיים, תפיסות עולם, תפקידי מגדר והירארכיה משפחתית, ועוד. תפיסות וערכים אלו מוטבעים בגוף ומשתקפים דרך הבעות פנים, תנוחות ותנועות, נוכחות במרחב ויחסים פרוקסמיים בין רקדנים, ובדרך זו מתפקד הריקוד כחלק מאקט של תקשורת, שבמסגרתו שירה, מוסיקה ותנועה 'מתקשרים' תכנים ורגשות. בקורס הסטודנטים יילמדו את יסודות ההבעה של ריקוד הפלמנקו ויחוו את עולמו התרבותי-ערכי של מחול זה. (הב-3210, נ"ז 2)
תיאטרון-מחול הוא ז'אנר משמעותי באמנות הריקוד המשגשג בארץ ובעולם, במגוון צורות וסגנונות, במיוחד מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. עם זאת, מודל מרכזי לעשייה והבנה של תיאטרון-מחול (Tanztheater)נוצר בגרמניה, בעיקר בהשפעת יצירתה של פינה באוש, שבבסיסו עבודה על ועם נרטיב פיזי. קורס סטודיו זה מפגיש את הסטודנטים עם עקרונות יסוד של תיאטרון-מחול המבוסס על נרטיב פיזי. מתוך התנסות ועבודה מעשית הסטודנטים מנותבים לגילוי האופנים בהם הגוף המחולל יוצר ומביע משמעויות, ובמהלכו מתמודדים עם צורות אפשרויות של הבעה בשפת מחול פיזית המספרת את תולדותיו ובעיותיו. (הב-3310, נ"ז 2)
הסטודנטים יתוודעו למבחר מחזות מן הדרמה העולמית אשר חושפים קשת רחבה של סגנונות כתיבה דרמטיים. יושם דגש על תכנים תלויי מקום, זמן ותקופה, על מאפיינים ייחודיים לכל מחזאי וכן על מיגוון דמויות דרמטיות עשירות. הסטודנטים ייחשפו למרכיבי המחזה השונים, כגון: עלילה, סיטואציה, יחסים, תמה דרמטית, ז'אנר הכתיבה וילמדו לנתח אותם באוריינטציה מעשית, המכוונת לעקרונות ההעברה מטקסט כתוב לביצוע. כמו כן יתנסו הסטודנטים בעיצוב דמות דרמטית באספקטים שונים: גוף, קול, אופי ועוד ויחוו את תהליך המעבר מהכתוב למוצג. (הב-1020, נ"ז 2)
הקורס יתנהל כסדנה מעשית ויתמקד בעקרונות משחק בסיסיים על פי הרטוריקה והפרקטיקה של שלוש גישות משחק: קונסטנטין סטניסלבסקי וממשיכיו (אוטה הגן, לי סטרסברג), ז'אק קופו וברטולד ברכט. יודגשו הבדלים ודמיון בין הגישות ותוצג גישה רביעית המאחדת בין התפיסות השונות. במסגרת הסדנה נתנסה בטכניקות של עבודת השחקן על פי גישות אלו תוך התמקדות במרכיביה הבסיסיים של הסיטואציה הדרמטית, כמו: דמות, מקום, מצב (רגשי/פיזי), קונפליקט, מערכות יחסים, רצון ומעצור, פעולה. לימוד ותרגול יסודות המשחק יתבצעו באמצעות תרגילי אלתור ועבודה על טקסטים דרמטיים. (הב-1120, נ"ז 2)
בסדנה זו נתנסה בהעמדה משחקית/בימתית של סצנה דרמטית (מונולוג/דיאלוג) מתוך רפרטואר מחזות עולמיים וישראלים. נלמד לנתח ולחקור סצנה מתוך מחזה ("עבודת שולחן") ונתנסה הלכה למעשה בעבודה המשלבת משחק, בימוי והצגה של סצנה על הבמה תוך תירגולה בפני קהל צופים (משתתפי הסדנה). במהלך זה נלמד שיטות יסוד של עבודת שחקן/במאי ונפתח אותן תוך התמודדות עם סגנונות דרמטיים שונים מתוך הרפרטואר המרכזי בדרמה המערבית. (הב-1220, נ"ז 2)
הדגש בקורס זה הוא על העבודה הפיזית של השחקן בעיצוב ואפיון הדמות המשוחקת. במהלכו יתמודדו הסטודנטים עם טכניקות שונות של האנשה כאמצעי לבניה ופיתוח של דמות פיזית, בשלושה שלבים: עבודה על חיות ואלמנטים מן הטבע, עבודה עם מסיכות ועבודה על דמויות מחיי היום-יום. בדרך זו ירכשו הסטודנטים כלים שיעזרו להם להתרחק מעצמם ומאישיותם על-מנת לשחק דמות ולהכנס עמוק לתפקיד במשחק "מן החוץ פנימה" בו הם ילמדו לא לשחק את עצמם אלא להשתמש בעצמם במשחק. (הב-2320, נ"ז 2)
העבודה על דמויות מרפרטואר התיאטרון הטראגי והקומי תעמוד במרכז הקורס. בקורס יתמודדו הסטודנטים עם גילום דמויות גדולות של התיאטרון וילמדו טכניקות שונות של ביטוי הדמות בשלושה שלבים: מהרפרטואר הקלאסי הטראגי, מהתיאטרון הקלאסי הקומי ומהעולם הטראגי-קומי המודרני. בדרך זו ירכשו הסטודנטים כלים שיעזרו להם להעמיק את המסע הקודם שחקרו בו את עולמם הרגשי בדמות הפיזית המאולתרת וילמדו דרכים שונות של אינטרפרטציה של טקסטים גדולים ושל דמויות נצחיות השייכות לרפרטואר של התיאטרון מאז ועד היום. (הב-3220, נ"ז 2)
הקורס נועד לאפשר לסטודנטים חשיפה, למידה וחוויה של מודלים סגנוניים שונים ומתמקד בעבודה אינטגרטיבית שבה יתנסו בתהליכי כתיבה, משחק ובימוי תוך ראיית התמונה הבימתית הכוללת. במהלך הקורס הסטודנטים יכירו לעומק, מתוך ניתוח, תרגול והתנסות, כארבעה מודלים סגנוניים של כתיבה, בימוי ומשחק מהמאה ה- 20 ואילך. המודלים רווחים כיום בתיאטרון המודרני והם מהווים תמונה מייצגת של העשייה התיאטרונית העכשווית הן בתיאטרון הרפרטוארי והן בתיאטרון הפרינג'. לאור מודלים אלה, יתרגלו ויממשו הסטודנטים באופן מעשי אימפרוביזציות, כתיבה דרמטית והעמדת סצנות משחקיות. (הב-3320, נ"ז 2)
הקורס מפגיש את הסטודנטים עם שפת המוסיקה ודרכי ביטוייה ביצירות המוסיקליות. באמצעות התנסות והאזנה יוקנו מושגי יסוד, יועשר הפוטנציאל המוסיקלי הטמון בכל אחד ותתאפשר מודעות לפוטנציאל התרבותי, החברתי והאמנותי הטמון במוסיקה. נתנסה באילתור מוסיקלי בקול ובכלי ונחשף לרב-תרבותיות מוסיקלית בחברה הישראלית ובעולם. (הב-1030, נ"ז 2)
במסגרת הקורס נלמד את היסודות הבסיסיים של הקצב וכיצד לתקשר בעזרתו תוך שימוש באלתור כמרכיב בסיסי. ההוראה תתבצע במסגרת סדנא בהשתתפות פעילה של הסטודנטים, תוך שימוש בסרטים ודיסקים: נתנסה בשאלות ותשובות כדרך של תקשורת, הפקות צליל (סאונד), שימוש בקול ובגוף ככלי הקשה לכל דבר, על ידי דקלום (שירה) ומקצבים, אלתור כלי תיפוף ונגינה לבד וכן נגינה באנסמבל (קבוצה). (הב-1130, נ"ז 2)
בקורס נלמד את היסודות התיאורטיים של המוסיקה בד בבד עם לימוד נגינה בחלילית. מכל תחומי אמנויות הביצוע, מוסיקה היא היחידה הדורשת רכישת מיומנות וידע בסיסיים כדי להבין ולהשתתף באופן פעיל בחוויית הנגינה, האלתור וההלחנה המוסיקלית. היסודות התיאורטיים כוללים בין השאר קריאה ונגינה מתווים, כתיבת תווים, קריאה וביצוע של תבניות קצביות, לימוד סולמות, אקורדים ומהלכי אקורדים. את היסודות ניישם בנגינה בחלילית. (הב-1230, נ"ז 2)
סטודיו במוסיקה 4: סדנת מוסיקת עולם
קורס זה מציג מוסיקה של אוכלוסיות ותרבויות שונות בעולם. הקורס בוחן את המאפיינים של כל סוג מוסיקה בהיבט המוסיקלי והצורני, בהיבט של כלי הנגינה ובהתייחס למקומה של המוסיקה במרקם החברתי של האוכלוסייה. החומר הנלמד מלווה בהאזנה מודרכת להקלטות המייצגות את המוסיקות השונות שיילמדו בקורס. כמו כן נלמד לנגן יצירות אחדות ממקומות אלו בחלילית ובכלי הקשה. (הב-2330, נ"ז 2)
סטודיו במוסיקה 5: מוסיקה ככלי לביטוי יצירתי
הקורס מפגיש את הסטודנטים עם רפרטואר מוסיקלי נרחב בתרבויות המזרח והמערב ועם מרכיבי שפות המוסיקה בתרבויות השונות ומקנה כלים להכרה ולהבנת השפות בארץ ובעולם. הסטודנטים יתוודעו למוסיקה עממית מול מוסיקה אמנותית, יתנסו באלתור מוסיקלי בשירה ובנגינה וייחשפו לדרכים יצירתיות לשימוש במוסיקה ככלי לביטוי אישי ויצירתי. (הב-3230, נ"ז 2)
– פתיחת הקורסים והתכנית מותנית במספר המשתתפים
צור קשרפנו לקבלת מידע נוסףייעוץ אקדמיהיועצים האקדמיים לרשותכם
