התרגשנו לקרוא את סיפורה וחוויותיה של שרון גנון, בוגרת המסלול,
אשר שיתפה וסיפרה על המסע המשמעותי, האישי והמקצועי שעברה במהלך לימודיה.
"הקשר שלי עם התלמידים כמחנכת, תמיד היה משמעותי ועמוק, משמעות שלא ניתנת לתיאור, והרבה מאוד סיפוק ואהבה למקצוע.
מאז ומעולם ידעתי שאני אוהבת את התהליכים הרגשיים בכיתה ואני מודה על הזכות ללוות בני נוער בשלבים הכי משמעותיים בתהליך ההתבגרות שלהם.
בשלב מסוים, אחרי הרבה שנות הוראה, הרגשתי קושי מול השגרה בבית הספר.
העובדה שעלי ללמד את אותן יצירות בספרות, במשך כל כך הרבה שנים, גרמה לי לתחושת מיצוי וחיפשתי דרך חדשה.
חיפשתי תואר חוויתי, משמעותי, שידליק לי מחדש את האש בעיניים.
הרגשתי שאני מעניקה לעצמי מתנה בתואר הזה. קודם כל עבור עצמי, זמן נטו בשבילי להתפתחות והנאה.
זה תואר שהוא מתנת חיים. גם עבורי וגם עבור התלמידים שלי. ואני רואה את השינוי שחל בי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.
בפן האישי, הלימודים מילאו לי את החיים בהשראה והעניקו לי כל כך הרבה.
בעלי קיבל תפקיד עבודה בחו״ל, מצאתי את עצמי לבד עם שלושת ילדינו עסוקה בלהחזיק את הבית, העבודה, והמשפחה.
הלימודים, מילאו אותי, העצימו אותי והאירו את הכוחות והיכולות שבי.
בפן המקצועי, הכלים והידע שקבלתי בדגש על תחם הנחיית הקבוצות, כמו ההבנה לעומק של תהליכים בקבוצה והעוצמות שבשיתוף בקבוצה, החזירו לי את הדיוק הפנימי והאהבה למקצוע שבחרתי.
יצאתי מהמכללה אחרת, עם העוצמות שהתעוררו בי מחדש ורצון עצום להביא את השינוי לתוך המערכת בבית הספר.
ברור לי שבנוסף לעבודתי כמורה ומחנכת, גם אנחה קבוצות נשים במקצוע החדש שרכשתי .
הכח של המעגל הנשי מאד דיבר אלי במהלך הלימודים, התהליכים העמוקים והמשמעותיים
שכל אחת מאיתנו, הבנות בקבוצה עברה בזכות המנחים והצוות, הובילו אותי להבנה שברצוני לעבוד גם אוכלוסיה זאת.
אני רואה את עצמי בתחילתה של דרך חדשה בחיי וזה מאוד מרגש אותי.
בסיום התואר, הבנתי שאני בדיוק במקום הנכון, מקצועית ואישית.
אם לסכם, אני זוכרת שכשראיתי את המודעה על התואר, המילה שינוי חזרה כמה פעמים,
לא חלמתי שהשינוי שאעבור יהיה כל כך משמעותי וממלא.
אני מלאה בהוקרת תודה לצוות והסגל המופלא והקשוב אשר ליווה אותי במסע לאורך השנתיים הנפלאות במכללה."
