כתיבה אקדמית מייצגת את הישגיהם של חוקרים לאורך השנים, לכן חלק משמעותי בכתיבה אקדמית הוא ציטוט חוקרים אשר הכתיבה מושפעת ומבוססת עליהם ולהכיר בתרומתם של אחרים לכתיבתך שלך. יש להפנות למקורות אשר הרעיונות, התיאוריות והמחקרים המובאים בהם השפיעו באופן ישיר על כתיבתך. מקורות אלה יכולים לתרום לכתיבתך רקע אינפורמטיבי, תמיכה או הפרכה של טענות, הגדרות ונתונים. חובה להביא הפניה אל המקור בין אם הרעיונות מובאים כפרפראזה, ציטוט מדויק, או תיאור כללי. הפניה למקור מידע משמעותו שאכן קראת בעצמך את מקור המידע המצוטט.
המטרה של ההפניות המובאות בגוף העבודה הינה כפולה. ראשית לתת קרדיט לחוקרים אשר עליהם מתבססת הכתיבה ושנית לאפשר לקורא לשחזר את מקורות המידע המדויקים עליהם מתבססת הכתיבה. בגוף העבודה מובאות הפניות מקוצרות בלבד אשר ברוב המקרים כוללות את שם המחבר ושנת הפרסום ואילו ברשימת המקורות בסוף העבודה, המאורגנת על-פי סדר אלפביתי, מובאים הפרטים המלאים והמדויקים של כל מקור מידע. יש לוודא שלכל הפניה בגוף העבודה יש רישום ביבליוגראפי מלא ברשימת המקורות בסוף העבודה וכן שברשימת המקורות מופיעים רק פריטים אשר קיימת להם הפניה בגוף העבודה. כמו-כן חייבת להיות התאמה מלאה באיות של שם המחבר ובשנה המצוינת בין ההפניה בגוף העבודה לבין הרישום הביבליוגראפי של הפריט ברשימת המקורות.
מבנה ההפניה בגוף העבודה כולל רק את שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום. אלו הם פרטי המקור היחידים הנדרשים בכדי לאתר את פריט הקריאה ברשימת המקורות המופיעה בסוף העבודה. ניתן לשלב את ההפניה בתוך הטקסט במספר אופנים: אם שם המחבר מופיע כחלק מהטקסט ברצף הכתיבה יש לאזכר בסוגריים את שנת הפרסום בלבד. בכל מקרה אחר יש לאזכר בסוגריים את שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום מופרדים בפסיק. במקרים בהם שם המחבר ושנת הפרסום מובאים כחלק מהטקסט ברצף הכתיבה אין צורך להביא אזכור כלשהו בסוגריים.
מק'נילי (2010) מביא מספר הגדרות המתייחסות לקבוצה כשלם…
ניתן למנות מספר הגדרות שונות המתייחסות לקבוצה כשלם (מק'נילי, 2010)…
מק'נילי בספרו משנת 2010 מביא מספר הגדרות המתייחסות לקבצה כשלם…
וברשימת המקורות יופיע כך:
מקנילי, ג' (2010). טיפול קבוצתי אנליטי באמצעות אמנות. קרית ביאליק: אח.
בהפניה למקורות באנגלית שמות המחברים יובאו בלועזית. אולם באזכור המחברים מחוץ לסוגריים הם יובאו בתעתיק עברי ובסוגריים יופיע השם בלועזית ושנת הפרסום.
שטיינהרדט (Steinhardt, 2006) במאמרה על שרבוט צבעוני בשמונה מסגרות…
שרבוט צבעוני בשמונה מסגרות הינו כלי הערכה מהיר ובלתי מאיים אשר ניתן ליישום בטיפול באמנות (Steinhardt, 2006).
וברשימת המקורות יופיע כך:
Steinhardt, L. (2006). The eight frame colored squiggle technique. Art Therapy: Journal of the
American Art Therapy Association , 23(3), 112-118.
הפניה למספר מקורות של אותו מחבר. יש לציין בסוגריים את שם המחבר ושנות הפרסום של כל אחד מהמקורות מופרדים בפסיק. סדר האזכור יהיה כרונולוגי, כפי שיופיעו ברשימת המקורות בסוף החיבור.
בדומה לפסיכואנליסט שצריך להיות קשוב לחלומותיו, כך גם המטפל באמנות צריך להפנות תשומת לב לתהליך היצירה שלו (Mcniff, 1988, 2004).
וברשימת המקורות יופיע כך:
Mcniff, S. (1988). Fundamentals of art therapy. Springfield, Illinois: Charles C Thomas.
Mcniff, S. (2004). Art heals: how creativity cures the soul. Boston: Shambhala.
הפניה אחת למספר מקורות שונים. יש לציין בסוגריים את שמות המחברים ושנות הפרסום של כל הפרסומים ולהפריד ביניהם בנקודה פסיק (;). סדר האזכור יהיה אלפביתי, כפי שיופיעו ברשימת המקורות בסוף החיבור.
סטייק (Stake) מבחין בין שלושה סוגים של חקר מקרה: חקר מקרה פנימי, חקר מקרה אינסטרומנטלי וחקר מקרה קולקטיבי (יוסיפון, 2001 ; שלסקי ואלפרט, 2007).
וברשימת המקורות יופיע כך:
יוסיפון, מ. (2001). חקר מקרה. בתוך נ. צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי (עמ' 257-305). תל אביב: דביר.
שלסקי, ש. ואלפרט, ב. (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות והבנייתה כטקסט. תל אביב: מכון מופ"ת.
מקור אשר נכתב על-ידי שני מחברים יש לאזכר את שמות שני המחברים ושנת הפרסום בסוגריים בכל פעם שקיימת התייחסות למקור בגוף העבודה.
בתהליך של אימוץ ילדים בין מדינות מומלץ לבצע בדיקות רפואיות מקיפות הכוללות בדיקת מחלות זיהומיות מסוימות וכן מומלץ שלא להסתמך על הבדיקות והרישומים הרפואיים מארץ המוצא (דיאמונד וארבל, 2009)
וברשימת המקורות יופיע כך:
דיאמונד, ג' וארבל, א' (2009). אימוץ : מסע להורות חדשה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
מקור אשר נכתב על-ידי שלושה, ארבעה או חמישה מחברים יאוזכר בסוגריים בפעם הראשונה עם כל שמות המחברים ושנת הפרסום ובכל אזכור לאחר מכן יש להביא רק את שם המחבר הראשון ולאחריו "et al." באנגלית או "ואחרים" בעברית ושנת הפרסום. בכל אחד מהמקרים הנ"ל שמות המחברים יופרדו בפסיק פרט לפני שם המחבר האחרון אשר לפניו יש לרשום "&" באנגלית ו- "ו" החיבור בעברית.
בשנים האחרונות שינוי במחקר לגבי ההגדרה והתפיסה של המונח "לחץ". כיום ברור שלחץ אינו רק דבר שלילי ואין מדובר בתופעה אשר מוגבלת לתחושות בלבד, אלא יש לכך גם ביטויים פיסיולוגיים וכן הלחץ משפיע באופן שונה על אנשים שונים (Karren, Hafen, Smith & Frandsen, 2001).
בכל הפניה לאחר מכן יצויין רק שם המחבר הראשון ושנת הפרסום:
(Kerren et al., 2001)
וברשימת המקורות יופיע כך:
Karren, K. J., Hafen, B. Q., Smith, N. L., & Frandsen, K. J. (2001). Mind/body health: the effects of attitudes, emotions, and relationships (2nd Ed.). San Francisco: Benjamin Cummings.
מקור אשר נכתב על-ידי שישה מחברים או יותר בכל ההפניות יש לאזכר בסוגריים את שם המחבר הראשון בלבד לאחריו "et al." באנגלית או "ואחרים" בעברית ושנת הפרסום.
דהאן ואחרים (2012) בחנו את האופן שבו סוגיית הזהות והמעמד של השובתים באים לידי ביטוי בסיקור התקשורתי…
בסיקור התקשורתי של שביתות עובדים בישראל קיים חוסר איזון כאשר נזקי השביתה למשק ולצרכנים מקבלים עדיפות על פני דרישות ומצוקות השובתים (דהאן ואחרים, 2012).
וברשימת המקורות יופיע כך:
דהאן, י., בנימין, ש., גיגי, מ., ליר, ש., שמואלוף, מ. ושם טוב, נ. (2012). מהקמפוס לנמל: סיקור שביתות ושובתים בתקשורת הישראלית. סוציולוגיה ישראלית, יד(1), 29-56.
